תורת הארגונים


סדרת מאמרים בנושא מינהל, ארגון, מדיניות ומנהיגות כפי שבאים לידי ביטוי בפרשה.

המאמרים כאמור משלבים 'תורה' ו'ארגון'.

ספרי התורה – חמישה החומשים, כוללים אירועים המתארים התנהגות אנושית בסיטואציות שונות וכן מערכת הוראות וחוקים.

המאמרים יתמקדו בתיאור הרקע האירגוני, הפסיכולוגי והרציונלי של הסיפורים והחוקים בשילוב פרשנות ייחודית ומקורית לטקסט המקראי.

מבנה המאמר, יכלול שאלות העולות מתוך הטקסט (close reading) וההסבר אשר יענה על שאלות אלה תוך מבט לתורת הארגונים, המינהל והמנהיגות.

קראו ותהנו – יוסף אלמליח


אודות יוסף אלמליח

בעל ניסיון ניהולי עשיר ומוכח במקביל לגישתו הייחודית לטקסט המקראי. מעביר שיעורי פרשת שבוע מרתקים מעל חצי יובל לקהל שומעים מסור המתרחב באופן קבוע. בטורו השבועי ישתף אותנו בניתוח מקורי ומעמיק מתוך הפרשה בזרקור ארגוני-ניהולי.



הדג מצליח או מסריח מהראש
קרא עוד ←

הדג מצליח או מסריח מהראש

הדג מצליח או מסריח מהראש ארגונים רבים נמצאים בימים אלה בעיצומו של תהליך הגדרת תוכנית עבודה ל-2020 – תכנית המורכבת לרוב מיעדים מאתגרים, המפורטים לכדי משימות ביצוע – משימות הנותנות מענה לשאלה: איך נצליח לעמוד ביעדים שהוגדרו? ככל שמתעמקים בשאלת ה-‘איך?’ עולה ההבנה כי אחת הדרכים המרכזיות להשגת היעדים עוברת

הרעיון מצוין – היישום פחות
קרא עוד ←

הרעיון מצוין – היישום פחות

הרעיון מצוין – היישום קצת פחות נתחיל בחיובי, זה יופי שמנכ”לים רותמים את השפעתם למטרה חיובית וחשובה כמו מלחמה בתאונות הדרכים. זה גם יופי שעל אף האתגר יש ייצוג בתשדיר גם לנשים מנכ”ליות. עם זאת, נדמה כי נקודת המוצא הניהולית עליה מושתת תשדיר הרלב”ד קצת, איך נאמר? בעייתית. האם אלה

ירושה ומורשת
קרא עוד ←

ירושה ומורשת

ירושה ומורשת* כיום שוויה של חברה נמדד לא רק בנכסי נדל”ן ונכסים מוחשיים אלא גם בנכסי הידע וההון האינטלקטואלי שלה. מחקר של חברת Ocean Tomo מצא כי ערכם של נכסי הידע של ארגון גדל מ-17% בממוצע בשנת 1975, ל-80% בממוצע בשנת 2010. המונח נכסי ידע, עפ”י הויקיפדיה, מציין את ההפרש

מה משותף לאברהם אבינו ולאברהם מאסלו? האשל
קרא עוד ←

מה משותף לאברהם אבינו ולאברהם מאסלו? האשל

מה משותף לאברהם אבינו ולאברהם מאסלו? האשל סקר שהתפרסם בגלובס (2016) הצביע על כך שכ-59% מעובדי ההיי-טק בישראל אינם מרוצים ממקום העבודה שלהם ו-81% מהעובדים שוקלים להחליף את מקום עבודה. נתון זה מעניין ואף מפתיע בהיות חברות הייטק מושא לשאיפה (או לקנאה) לאלה שאינם חלק מהפינוקים שחברות אלה מעניקות. חברות

תנו קרדיט
קרא עוד ←

תנו קרדיט

תנו קרדיט לאחרונה נתקלתי בהמלצה מעניינת ותמוהה לכאורה, ב-2 ספרי ניהול שונים: “ציין את ההישג של האדם כשמגיע לו, כשהדבר ראוי עשה זאת בכתב. אל תנסה לנכס את ההישג לעצמך” (מורטון מנדל). “מנהלים יוצרים אמון גם כשהם נותנים קרדיט לעובד כשהוא ראוי לכך. הם לעולם לא יגזלו מעובד את מה

מדיניות שכר של ‘בעצם היום’
קרא עוד ←

מדיניות שכר של ‘בעצם היום’

מדיניות שכר של ‘בעצם היום’   האם משלמים לכם מספיק? כמה לדעתכם מרוויח הקולגה שלכם? האם אתם יודעים? האם כדאי לכם לדעת? מעסיקים רבים עדיין נוהגים להחתים עובדים על סעיף שמירת סודיות לגבי השכר שלהם – מדובר בהתחייבות לפיה על העובדים לשמור באופן דיסקרטי את תנאי ההעסקה שלהם. נראה כי

העיקר הכוונה: ג’וב, קריירה ושליחות
קרא עוד ←

העיקר הכוונה: ג’וב, קריירה ושליחות

העיקר הכוונה: ג’וב, קריירה ושליחות   ישנו סיפור עממי על שני חכמים שרצו לבחון איך אנשים אחרים חיים. בכפר נידח פגשו קבוצת עובדים מיוזעים ופצועים שסחבו סלעים במעלה ההר. שני החכמים לא הבינו מה המטרה של סחיבת הסלעים ממקום למקום והחליטו לשאול את העובדים: שאלו את אחד העובדים: ‘מה אתה

עיקרון המטרה המלהיבה – כי מה שלא עושים בשמחה לא עושים בכלל :)
קרא עוד ←

עיקרון המטרה המלהיבה – כי מה שלא עושים בשמחה לא עושים בכלל :)

עיקרון המטרה המלהיבה* – כי מה שלא עושים בשמחה לא עושים בכלל 🙂   סטיב ג’ובס בנאומו באוניברסיטת סטנפורד ב-2005 חוזר ושונה את המסר כי יש לעסוק במה שאוהבים, הוא מספר: “הייתי בר מזל: גיליתי מה אני אוהב לעשות בגיל צעיר… שרשרת האירועים באפל לא שינתה את זה. נדחיתי, אבל

סגנונות תקשורת של טל ומטר
קרא עוד ←

סגנונות תקשורת של טל ומטר

סגנונות תקשורת של טל ומטר   מי מאתנו לא חווה מצב בו התכוון לומר דבר מסוים ובן שיחו הבין משהו אחר ואף נפגע מהדברים. תקשורת איכותית מוגדרת כתקשורת בה המסר המועבר, מובן ע”י האחר בדיוק כמו שהתכוונו. אם המסר לא הובן כהלכה – נראה שלא תוקשר באופן מספיק מובן לאדם

אנוכי – הגורם האנושי
קרא עוד ←

אנוכי – הגורם האנושי

אנוכי – הגורם האנושי פעמים קורה שיש חריגה / תקלה / כשל / סטייה מהמצופה / פער בין המצוי לרצוי וכו’. הדרך האופטימלית לנהל ולטפל בתוצאה הלא רצויה שהתקבלה ולוודא אי הישנותה בעתיד, היא להתמקד לא רק בסימפטום – במה שנראה על פני השטח, אלא גם להשקיע מאמץ בהבנת וניתוח