שא עיניך – השקפה ונקודות מבט

*** להזמנת ספר תורת הארגונים ***

המציאות הארגונית אינה חד־ממדית, ישנן נקודות מבט מגוונות על אותה מציאות, וכל אחת מהן חושפת היבט חשוב. ככל שהנהלה מורכבת מאנשים מקצועיים יותר, טבעי שיעלו חילוקי דעות, משום שכל אחד רואה את טובת הארגון דרך תחום אחריותו. אותה מציאות מקבלת משמעות שונה בהתאם למקום שממנו מביטים בה: המכירות מייצגות את הקשר לשוק ולצמיחה, הכספים את הקיימות והאחריות הכלכלית, התפעול את יכולת המימוש ומחלקת הפיתוח את החדשנות, היכולת להישאר רלוונטי וכושר התחרות. כל אחת מהפונקציות אינה רק מציגה את עמדתה, היא למעשה מייצגת תנאי אחר להצלחת הארגון.

מכאן שהאתגר המנהיגותי אינו לבחור איזו נקודת מבט היא הנכונה, אלא להרחיב את שדה הראייה באמצעות תכלול השונות ולהפוך אותה לנכס ניהולי. נדרש להבין מה כל פונקציה מייצגת, להקשיב למגוון הקולות ולחבר ביניהם לכדי תמונה שלמה וכיוון משותף.

על כך בפרשת השבוע, פרשת ואתחנן שם נאמר:

"עֲלֵה רֹאשׁ הַפִּסְגָּה וְשָׂא עֵינֶיךָ יָמָּה וְצָפֹנָה וְתֵימָנָה וּמִזְרָחָה וּרְאֵה בְעֵינֶיךָ כִּי לֹא תַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה" (דברים ג, כז).

מדוע לא השתמש כאן בלשון שדיבר בהאזינו: "וּרְאֵה אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן, אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל" (דברים לב, מט)? וכן, מה ההיגיון בסדר הופעת רוחות השמים?

אצל אברהם נאמר: "שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה מִן הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה שָׁם צָפֹנָה וָנֶגְבָּה וָקֵדְמָה וָיָמָּה" (בראשית יג, יד). אצל יעקב: "וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה" (בראשית כח, יד). נראה להסביר כי הסדר הינו בהתאם למקום שממנו מביטים. אברהם הלך בדרומה של ישראל כמו שנאמר "הלוך ונסוע הנגבה" לכן מהדרום מתבונן אל הצפון ממנו בא ואחר כך אל הדרום אליו הולך. באופן דומה, יעקב נוסע למזרח וכן נאמר לו קודם מערב מהיכן שבא ואחכ קדמה. מאחר שאברהם, יעקב ומשה אינם עומדים באותה נקודה, גם סדר כיווני הראייה שלהם שונה. משה, העומד על הר נבו ממזרח לארץ ישראל, מביט תחילה מערבה – אל הארץ הנמצאת מולו, ומשם לשאר הכיוונים. כאמור, נקודת המוצא של המתבונן היא שקובעת את סדר כיווני הראייה.

יתר על כן, הציווי למשה אינו רק "לראות את הארץ", אלא לראות אותה מכל רוחות השמיים. הטעם שנאמר לו "רְאֵה בְעֵינֶיךָ" כדי להדגיש שאין מדובר בעונש דומה לזה של המרגלים, עליהם נאמר: "וְכָל־מְנַאֲצַי לֹא יִרְאוּהָ" (במדבר יד, כג). בעוד שהמרגלים ראו את הארץ דרך מגבלות הפחד, משה זוכה לראות את הארץ בשלמותה – מתוך מבט רחב יותר, שאינו מוגבל בפחד אלא מונחה שליחות וייעוד.

גם בארגון, הנהלה נדרשת להביא אל השולחן את נקודות המבט השונות, של מגוון הפונקציות והממשקים. תפקידה לראות את המציאות מארבע רוחות השמיים, להבין מה כל פונקציה מייצגת, מה הערך שהיא מוסיפה לתמונה הכוללת, ולחבר בין זוויות המבט  השונות לכדי החלטות מדויקות יותר. המטרה היא לא לייצר אחידות של נקודת מבט, אלא ליצור מנגנון שבו המציאות נבחנת מכל הזוויות החשובות לארגון. מנהיגות היא היכולת לראות גם דרך עיניהם של אחרים, לחבר בין נקודות המבט השונות וליצור מתוכן תמונה שלמה יותר וכתוצאה, החלטות טובות יותר.

 

***  הבלוג האהוב גם בספר ***