מאמרים של: גליה אלמליח-הרמן

בינה נוכרית   חברת OPENAI הגדירה את ייעודה – "להבטיח שבינה מלאכותית כללית תועיל לאנושות כולה" – (Our mission is to

השעיר לעזאזל – כשל מערכתי   חברה מסוימת, למרות תכנון קפדני ושעות עבודה רבות, לא הצליחה לעמוד ביעד הזמנים שהוגדר.

גדלות ודלות ימים מיוחדים אלה בחברה הישראלית, העלו בי מחשבה לגבי  פרדוקס המילה "גדלות". לפי ההגדרה המילונית, מצד אחד מדובר

 אחריות מדורגת "ההצלחות שלך – הכישלונות עלי" בבסיס משפט זה טמונה תפיסה מנהיגותית הרואה באחריות מנהל לא רק להוביל, אלא

מאמר לשביעי של פסח: עיקרון הקירבה    עפ"י אלבר קאמי "היכן שאין תקוה – עלינו לעורר אותה". המציאות המאתגרת מחייבת

לתת ולקבל: כשקרדיט הוא קורבן שלמים לאחרונה נתקלתי בהמלצה מעניינת ותמוהה לכאורה, ב-2 ספרי ניהול שונים: מורטון מנדל: "ציין את

נחת הרוח הארגוני בחברה מסוימת הגדירו כי עובד מצטיין הוא "עובד שפעל מעבר להגדרת התפקיד ולציפיות הארגוניות ועונה על שלושה