כשל הסיבתיות
*** חדש – הבלוג האהוב עכשיו בספר ***
חברה השקיעה בחופשה מפנקת לעובדיה במטרה להגביר את רמת שביעות הרצון שלהם ולהביע תודה על השקעתם. הנהלת החברה הניחה שהחופשה גם תסייע להגביר את מדד וותק העובדים בחברה ואולי אף תעודד אותם להמליץ עליה לחבריהם.
עובדי החברה שיבחו את איכות ורמת החופשה אך בפועל במהלך חצי שנה לאחר החופשה, רמת העזיבה הלא רצויה של עובדים עלתה ב-30% ולא היו גיוסים חדשים דרך המלצות עובדים ('חבר מביא חבר').
ההנחה שחופשה מפנקת בלבד תוביל להגברת רמת שביעות רצון וותק העובדים היא כשל לוגי סיבתי. שכן לא תמיד קיים קשר ישיר בין שני אירועים וישנם גורמים נוספים המשפיעים למשל על רמת שביעות רצון עובדים כגון: יחס עם הקולגות ועם המנהל הישיר, יציבות, שכר, רמת עצמאות וחופש פעולה, משמעות ואתגר, אפיקי התקדמות, אפשרויות ניהול קריירה ועוד.
על כשל הסיבתיות בפרשת השבוע, פרשת קורח שם נאמר:
"וַיִּלֹּנוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמָּחֳרָת עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן לֵאמֹר: אַתֶּם הֲמִתֶּם אֶת עַם ה'" (במדבר יז, ו).
מדוע מאשימים בני ישראל את משה ואהרון במות מקטירי הקטורת? ומדוע התלוננו רק ביום למחרת?
נראה כי האשמת משה ואהרון התבססה על תוצאות מבחן הקטורת, שמטרתו לבחון את הנבחר על ידי ה'. בפועל, בחנוכת המשכן מתו נדב ואביהוא בהקריבם קטורת, בניו של אהרון נתפשו ע"י העם כראויים בהחלט לכהונה. לכן העם הסיק כי מבחן הקטורת, לא רק שהמית את בניו של אהרון אלא גם אמינותו בבחינת הראוי לכהונה, מוטלת בספק.
לאור האירועים בהלה אחזה בבני ישראל שחששו כי גורלם יהיה כגורל קורח ובני ביתו: "פֶּן תִּבְלָעֵנוּ הָאָרֶץ" (טז, לד). מנגד מאתיים וחמישים איש שהצטרפו אל קורח גם נענשו: "וְאֵשׁ יָצְאָה, מֵאֵת ה' וַתֹּאכַל אֵת הַחֲמִשִּׁים וּמָאתַיִם אִישׁ, מַקְרִיבֵי הַקְּטֹרֶת" (טז, לה). למחרת ראו בני ישראל כי שלום להם והתפנו להתלונן, שכן הם הסיקו כי לאור מבחן הקטורת לכאורה שהגדיר משה גם במקרה של בני אהרון, קורח אמנם נענש על מחלוקתו אך עדתו נענשה לא בגלל הצטרפותם למחלוקת אלא כי הקריבו קטורת.
תשובת משה היא למעשה הוכחת הכשל הלוגי, שכן הקטורת שהקטיר אהרון עצרה את המגפה, ומכאן שלא הקטורת היא זו שממיתה אלא החטא.
כדי להבטיח סיבתיות מבוססת ראיות, באחריות מנהלים לזהות ולנתח באופן ביקורתי את סיבות השורש ואת מגוון המשתנים המשפיעים על התוצאות. הקטורת דוגמא לתובנה ניהולית המדגישה כי צירוף מקרים לא בהכרח מעיד על קשר סיבתי, זה נכון לגבי מגוון היבטים ארגוניים, ניהוליים ומנהיגותיים, כדוגמא לעיל של המניעים לשביעות רצון עובדים והישארותם בארגון לאורך זמן.
*** חדש – הבלוג האהוב גם בספר ***
*** פרטים והזמנות: ספר תורת הארגונים ***