חשיבות הממד האישי-אנושי
*** חדש – הבלוג האהוב עכשיו בספר ***
פגשתם את המועמד האידיאלי, הוא עונה על הגדרות התפקיד כמו כפפה ליד – קורות חיים מרשימים וניסיון מחברות מובילות. גם בראיון הוא מרשים: שומר על קשר עין, עונה באופן מקצועי ושואל שאלות נבונות. אבל משהו מציק לכם, משהו שאתם לא מצליחים לשים עליו את האצבע – אולי יותר מידי משרות ללא הסבר, אולי נדמה שהמרץ שלו מוגזם, או פשוט אין 'כימיה'.
לאחרונה בהרצאה בנושא הבינה המלאכותית הוצגה אפשרות ש-ChatGPT יסייע במיון המועמדים ע"י ניתוח דרישות המשרה אל מול פרופילי הלינקדאין.
השפעות השימוש בטכנולוגיית ChatGPT עדיין מעורפלות ומעלות מגוון תהיות לגבי מקומו למשל בקבלת החלטות. כך לדוגמא האם מיון ראשוני של מועמדים על בסיס אובייקטיבי בלבד לצד ביטול אלמנטים סובייקטיביים כגון העדפות אישיות, תחושות בטן ואינטואיציה, אכן יסייע לבחור באופן יעיל ואיכותי יותר את המועמד האופטימלי – האדם שישתלב נכון ולטווח ארוך במארג האנושי-ארגוני? יתר על כן, בעולם המתרחב למיקוד במיומנויות האם בדרך זו לא נפספס מועמדים טובים וראויים?
בכוחה של התוכנה לייעל תהליך מיון המועמדים ואולי אף לדייק את רמת התאמתם האובייקטיבית למשרה מוגדרת, אך לא די בכך שכן גם בעולם רציונלי בו הרובוטיקה תופסת תאוצה, לא ניתן להתעלם מהגורם האישי-אנושי שהינו פרמטר משמעותי להצלחת הצוות והארגון, שכן פעילות רוב מקומות העבודה עדיין מתבססת על אינטראקציה בין אנשים.
על כך בפרשת השבוע פרשת שלח-לך שם נאמר:
"אֵלֶּה שְׁמוֹת הָאֲנָשִׁים, אֲשֶׁר שָׁלַח מֹשֶׁה לָתוּר אֶת הָאָרֶץ; וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לְהוֹשֵׁעַ בִּן-נוּן, יְהוֹשֻׁעַ" (במדבר יג, טז)
עפ"י רש"י טעם שינוי שמו של יהושע: "התפלל עליו: י-ה יושיעך מעצת המרגלים" מנגד, עפ"י פירוש ענייני הפרשה: "למשה הייתה סיבה טובה לקרוא לו כך והסיבה נעלמה מאתנו", כלומר אין אנו יודעים טעם שינוי השם. כך או כך לכאורה נדמה שמשה צפה את חטא המרגלים, אם כן מדוע התפלל רק על יהושע ולא על כולם?
נשיב,
המרגלים שנבחרו היו אנשים טובים וצדיקים, התורה מעידה עליהם "כֻּלָּם אֲנָשִׁים, רָאשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל הֵמָּה" (יג, ג), רש"י מפרש כי: "ואותה שעה כשרים היו…". נראה שמשה לא חשש כי ראשי השבטים ינהגו לא ביושר או לא ישמעו לקול כלב בן יפונה נציג יהודה שהיה מנהיג טבעי. אך לגבי יהושע, נציג שבט אפרים למטה יוסף משה חשש שיושפע מהסביבה החדשה, בין היתר נראה כי הטעם לכך טמון במנהגי אבותיו, נפרט:
- הוצאת דיבה – יוסף היה ביחסים לא טובים עם אחיו כנאמר: "ויבא יוסף את דיבתם רעה אל אביהם". מכאן שקיים חשש שנציגו הושפע מסביבתו להתמקד ברע ובשלילי כמו הוצאת דיבה רעה.
- נטייה לשיקולים כלכליים – יהודה מנהיג רוחני, כך למשל נשלח ע"י יעקב "לְהוֹרֹת לְפָנָיו" (בראשית מו, כח) לעומתו, יוסף שהיה מנהיג כלכלי. שיקולי המנהיג הכלכלי יתבססו על רווח והפסד, תועלת ונזק בניגוד לקו המנחה את שיקולי המנהיג הרוחני המתבססים על עקרונות מוסריים.
מכאן שבשל מנהגי אבותיו, משה חשש שמי שעלול להביא דיבה רעה או לנקוט דרך מרגלים הרואים שלילה (בניגוד לדרך תיירים), יהיה תלמידו. לכן התפלל בעדו ושינה שמו ליהושע, להשפיע על גישתו בעת ראייתו את הארץ. ההכרות האישית העמוקה של משה עם יהושע, סייעה למשה לזהות סיכון ולנקוט אמצעי סימבולי למזעור הסיכוי להתממשותו.
נראה שמשמעות והשפעות ממד ההיכרות האישית-אנושית טרם מוחשבה, מכאן שגם בתהליך גיוס עובדים, לצד שימוש ברובוטיקה לייעול ומיקוד התהליך, אין עדיין תחליף גם בשלב המיון הראשוני, לאינטואיציה אישית-אנושית ולפרמטרים סובייקטיביים, שנכון לעיתים להקשיב להם גם כאשר הנתונים האובייקטיבים מצביעים אחרת, שכן לרוב הבטן יודעת מה היא אומרת…
*** חדש – הבלוג האהוב גם בספר ***
*** פרטים והזמנות: ספר תורת הארגונים ***