וכך פתחתי את ההרצאה:
30.11.22 תאריך מכונן –
התאריך בו הושק ה-ChatGPT.
בינה מלאכותית שיחתית פרצה בסערה לתודעה שלנו ובעקבותיה כל יום נולדים תוכנות חדשות מבוססי טכנולוגיית AI.
תוכנות שבכוחן לסייע, לייעל ולטייב את ההתנהלות שלנו במגוון היבטים בחיי היום יום בכלל, ובעבודה שלנו בפרט.
ההתלהבות והתפעמות מיכולות וזמינות של טכנולוגיה זו באים לידי ביטוי בקצב אימוצה – ה-ChatGPT הגיע תוך חודשיים ל-100 מיליון משתמשים.
כדי לקבל פרופורציה –
מתחתיה נמצאת אפליקציית טיק טוק שהגיעה ל-100 מיליון משתמשים תוך 9 חודשים. ואינסטגרם תוך 30.
נטפליקס ו-airbnb הצליחו להגיע למיליון משתמשים רק לאחר 3.5 שנים ושנתיים וחצי בהתאמה.
לצד כך, עולים גם שאלות, תהיות וחששות הקשורות לעולם העבודה כגון:
אלו מקצועות ישתנו,
אלו יתייתרו
וכן אלו מקצועות חדשים יוולדו?
איך יראה שוק העבודה העתידי?
ואף עלתה השאלה – האם הבינה תשתלט על האנושות?
תשובות מוחלטות עדיין אין
אבל נראה:
* שהבינה המלאכותית הפכה להיות חלק אינטגרלי מהמציאות של כולנו, אם נרצה או לא – הבינה כאן לטווח ארוך ואף תמשיך להתפתח.
* הבינה המלאכותית עובדה קיימת ומתפתחת, גם בארגונים – גם אם לא הוגדר שימוש פורמלי, לרוב מתקיים שימוש בפועל בתוכנה ע"י העובדים. לכן על אף שנראה שאין תחושת בהילות להטמעתה, על ארגונים להשקיע בהגדרת מתווה השימוש ואמנה בסיסית..
* על אף יכולותיה ויתרונותיה של הבינה, היא עדיין אינה יכולה להחליף מומחיות ומיומנויות אנושיות… המומחיות האנושית-המקצועית
עדיין קריטית.
* מאחר והשינוי הוא לא רק טכנולוגי (=אבולוציה) אלא בעיקר מתודי תהליכי (=רבולוציה), ישנו דגש קריטי להצלחה ביישום הבינה במגוון היבטים כגון אסטרטגיים, ארגוניים, תהליכיים, אתיים ואנושיים.
כמעט שנה למהפכת הבינה – יש מישהו שעדיין לא שמע על ChatGPT?
הכנס השנתי של קהילת הפיתוח הארגוני בישראל
ולהציג חקר מקרה של מודל הטמעת הבינה המלאכותית בארגון.