חזרה לנקודת האפס
עפ"י המילון, הביטוי 'חזרה לנקודת האפס' (back to square one) מייצג חזרה לנקודת ההתחלה. מקור הביטוי כך נראה ממשחק 'סולמות ונחשים', בו משתתף יכול למצוא עצמו, גם לקראת סוף המשחק, גולש במורד הנחש חזרה למשבצת הראשונה על הלוח.
'חזרה לנקודת האפס' מתאר גם כלי חשיבה ניהולי ללמידה שיטתית, באמצעות ניתוח שלב אחר שלב של הגורמים שהובילו למצב לא רצוי. חזרה לנקודת ההתחלה כעוגן וכנקודת מוצא, מאפשר למפות את סיבות השורש וכתוצאה להגדיר הפעולות הנכונות שיאפשרו חזרה למסלול הרצוי במקרה הטוב, או כהפקת לקחים שיסייע להימנע ממקרה דומה, במקרה הפחות טוב.
על כך בפרשת השבוע, פרשת שמות שם נאמר:
"וַיָּמָת יוֹסֵף וְכָל אֶחָיו וְכֹל הַדּוֹר הַהוּא" (שמות א, ו)
נשאלת השאלה, לשם מה הפירוט – יוסף, אחיו והדור, הרי הדור כולל גם את יוסף ואחיו?
נשיב,
"וַיָּמָת יוֹסֵף וְכָל אֶחָיו" – "מפני מה מת יוסף קודם לאחיו (על פי הסדר בפסוק) – מפני שהנהיג עצמו ברבנות" (מסכת ברכות דף נה ע"א). מקור זה מסביר את סיבת ההפרדה בין יוסף לאחיו, נראה שהאחריות והדאגה המובנים בתפקידי שלטון ושררה מקרבים את הזקנה.
"וְכֹל הַדּוֹר הַהוּא" – עפ"י פירוש ספורנו הכוונה לשבעים נפש שירדו למצרים ולכן נאמר: "יוֹסף וְכָל אֶחָיו" שגם הם נמנים עמם. מנגד עפ"י פירוש האבן עזרא הכוונה לדור של המצרים שהיה עד למלכות יוסף ולפתרונותיו את חלומות פרעה שנאמר: "וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ עַל מִצְרָיִם אֲשֶׁר לֹא יָדַע אֶת יוֹסֵף". המלך והדור החדש לא היו עדים לתרומתו של יוסף להישרדותה ולשגשוגה של מצרים.
מכאן נראה כי הפירוט בפסוק מטרתו לתאר את הגורמים לגזירות השעבוד:
- מיתת יוסף – אין שליט שיגן על בני ישראל.
- מיתת האחים – הקירבה המשפחתית ליוסף זיכתה אותם במעמד של כבוד והערכה מהמצרים. מעמד זה כנכס שהגן עליהם.
- מיתת כל הדור – הן העברי, הן המצרי וכתוצאה איבוד הזיכרון הקולקטיבי החיובי של כלל בני הדור לתקופת שלטונו של יוסף במצרים.
בנוסף, פסוק ז מפרט עוד סיבה לשעבודם של בני ישראל והיא הדאגה של המצרים מפני הפרת האיזון הדמוגרפי ("וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ וַיִּרְבּוּ וַיַּעַצְמוּ בִּמְאֹד מְאֹד") כתוצאה עלה גם חשש שמא ישראל ימרדו בהם או יצטרפו לאויביהם בשעת מלחמה.
נראה, אם כן כי סיבת השורש העיקרית שהובילה לשעבוד בני ישראל במצרים, אינו טמון באי נוכחותם הפיזית של יוסף אחיו או הדור, אלא טמון באי שימור הנכס הרוחני של הידע והזיכרון הקולקטיבי – של המצרים ושל העברים לגבי התרומה והמורשת של יוסף. החזרה לנקודת האפס בניתוח שיעבוד מצרים היא לא רק כלי להבנת הגורמים לשעבוד אלא גם כשמה כן היא, משמשת לאיפוס נקודת ההתחלה של עידן חדש בהיסטוריה של בני ישראל – עידן העבדות.
חזרה לנקודת האפס ככלי חשיבה ניהולי, גם לשימור ידע ארגוני המבוסס על ניסיון, מאפשר להימנע משגיאות העבר, לשחזר הצלחות ולחסוך משאבים יקרים בניסיון להמציא את הגלגל מחדש. רציונל זה מאפשר להתחיל מבראשית – עם יותר חוכמה ולהסתייע בה להימנע למשל משעבוד נוסף….
*** חדש – הבלוג האהוב גם בספר ***
*** פרטים והזמנות: ספר תורת הארגונים ***
לאור מצב המלחמה, מאמרי הפרשה של "תורת הארגונים" זמינים לקריאה חופשית.