קטן הוא גדול

Small Changes Make Big Impacts

מנהלים רבים שקועים בעומס יומיומי, במילוי מטלות שוטפות הדורשות טיפול מידי ודחוף. רבים אף חווים קושי 'להרים את הראש' ולקדם נושאים נוספים, מעבר לשוטף. כתוצאה משגרה זו, פעמים קורה כי בעיות שיכולנו למנוע או לפחות למזער בעודם קטנים הפכו להיות פרויקט שלם שטיפולו דורש משאבים רבים (זמן, כסף, תכנון, אנרגיה). שכן 'אי-טיפול בבעיות כשהן קטנות ופתרונן פשוט יחסית עד שהן הופכות גדולות ומסובכות לפתרון' הינה תסמונת מוכרת.

על כך בפרשת השבוע, שם נאמר:

"וְרָאָה הַכֹּהֵן, וְהִנֵּה כִסְּתָה הַצָּרַעַת אֶת-כָּל-בְּשָׂרוֹ–וְטִהַר, אֶת-הַנָּגַע:  כֻּלּוֹ הָפַךְ לָבָן, טָהוֹר הוּא"
(ויקרא יג, יג)

לכאורה הפסוק מציג מצב פרדוקסלי  בו —

אם הופיעו נקודות לבנות על העור, הכהן מכריז על האדם כבעל נגע צרעת,

עם זאת, אם כל הנגע הוא לבן, כלומר, כל הגוף נגוע, הרי "טָהוֹר הוּא".

הכיצד?

הפרשנים מנסים להשיב על קושי זה:

• אבן עזרא – מאחר והנגע כולו יצא החוצה ופנימיותו של האדם טהורה לכן בהיות הנגע רק חיצוני – אינו מטמא.
• מסכת סנהדרין (צ"ז, ע"א) –  "אמר רבי יצחק, אין בן דוד בא עד שתתהפך כל המלכות למינות".
  לפי האמונה, הגאולה תגיע באחד משני המצבים: תשובה שלימה או כפירה מלאה. עפ"י פירוש זה הגאולה תגיע כתוצאה ממשבר קיצוני בו כל עם ישראל יכפור בתורה (כפירה קיצונית == גאולה). באנלוגיה להגדרת נגע צרעת מלא, כטהור. גם חתם סופר, בדומה לפירוש לעיל, משווה את קיצוניות הכפירה לנגע מלא ואומר כי ככל שמלכות ישראל תהיה קיצונית יותר בכפירתה כך היא תעורר תגובה נגדית לתשובה.
  
• הסבר נוסף:
  הצרעת אינה מחלה פיזית, אמנם ביטויה חיצוני ופיזי אך ביסודה היא מחלה רוחנית, שכן:
  1.      הצרוע מתייעץ עם כהן ולא עם רופא
  2.      הצרוע אינו מקבל כל טיפול רפואי
  3.      הצרוע נמצא בהסגר מחוץ למחנה כדי שיתבונן פנימה.
  חז"ל מנו שלושה גורמים לצרעת: (1)גאווה, (2) לשון הרע, (3)עין צרה.
  פעמים רבות, אדם ימצא בליבו צידוק למעשים הקשורים למידות אלה בעיקר כשהוא נגוע בהם במידה קלה יחסית. כך למשל:
  לשון הרע – 'כולם מדברים ומרכלים', 'מה כבר אמרתי', 'האם זה לא נכון?' וכו'
  גאווה – 'אני מביע את דעתי', 'אני יודע לעמוד על זכותי', 'אני לא פראייר שיפגעו בי' וכו'
  צרות עין – 'מן הדין מגיע לי כמו לכולם', 'מה אני לא עובד קשה?' 'מה הוא יותר טוב ממני?' ועוד.
  על כן, כאשר הנגע מופיע במידה קלה = האדם מורחק מהחברה כדי שיבחן את התנהגותו שהובילה לנגע ויבוא לידי תיקון. אך כאשר הנגע מתפשט בצורה כוללת – זה יוצר מצב של משבר קיצוני אשר יוביל לאחד מהשניים: או שעצם קיומו יניע את האדם לתיקון התנהגותו ולכן אין צורך בהרחקה, או שהחברה תקיא אדם זה ותתרחק ממנו בשל יחסו והתנהגותו – ואז ימצא עצמו במילא במצב של הרחקה והסגר. כך או כך, שני מצבים אלה מובילים לתיקון.
  על כן, באחריות האדם לזהות את הבעיה בעודה קטנה ('נקודות לבנות') ולהביא לתיקונה ולא לתת לה להשתלט על התנהגותו (נגע מלא).

אין ספק כי ניתן להוביל שינויים מהותיים באמצעות צעדים קטנים ופשוטים, זאת בתנאי, שנצליח להשקיע יותר זמן בניהול ובחשיבה לטווח ארוך (=פאוזה מהשוטף לבחינת המצב) ולא רק בכיבוי שריפות ובתפעול השוטף.

הצטרפו לעשרות המנהלים ובעלי העסקים שנהנים מהניוזלטר של נוגט אסטרטגיות.

הירשמו לקבלת הטיפ השבועי, מאמרים מקצועיים ולעדכונים מהבלוג השבועי "תורת הארגונים"

(2016) "לא בבית ספרינו" – על סובלנות והוקעה

חלק מרכזי בהצלחת ארגון תלוי בין היתר בטיב היחסים בין המנהל לעובדיו וביכולתו להנהיג ולהניע אותם. מנהיגות המנהל באה לידי ביטוי גם ביכולתו לתגמל על הישגים ראויים מחד, לצד העברת קווים אדומים על התנהגות שאינה הולמת מנגד. ישנן התנהגויות שמנהל טוב לא יכול להיות סובלני כלפיהם.

בהקשר זה, בפרשת השבוע, פרשת תזריע, ישנה התייחסות לשלוש התנהגויות: גסות הרוח (גאווה), צרות העין ולשון הרע כהתנהגויות שיש להוקיע מחברה בה שואפים לחיות בהרמוניה לטווח ארוך. תגובת התורה להתנהגויות מעין אלה, היא נגע הצרעת.

וכך נאמר: "וְהַצָּרוּעַ אֲשֶׁר בּוֹ הַנֶּגַע בְּגָדָיו יִהְיוּ פְרֻמִים וְרֹאשׁוֹ יִהְיֶה פָרוּעַ וְעַל שָׂפָם יַעְטֶה וְטָמֵא טָמֵא יִקְרָא…. בָּדָד יֵשֵׁב מִחוּץ לַמַּחֲנֶה מוֹשָׁבוֹ" (ויקרא יג', מ"ה-מ"ו).

הצרוע, כאמור, מתנהג בצורה בולטת לעין-כל הן בלבושו (בגדיו קרועים), הן במראהו (שיער ראשו ושפמו מגודלים כאבל), הן בהכרזתו כי הוא  טמא, והן במיקום מושבו מחוץ למחנה – אינו בא בקרב החברה.

לכל אחד ממנהגי הצרוע יש סיבה והגיון כפי שמפורט להלן:

• בגדיו פרומים – כנגד צרות העין שהייתה לו ברכוש חברו כך בגדיו לא יהיו נאים ושלמים.
• ראש פרוע – כדי לכפר על גסות הרוח והגאווה שנהג בהתנשאות כלפי הזולת.
• שפם – לרמוז על לשון הרע שדיבר וסכסך בין חברים ובני זוג.
• טמא יקרא – מאחר ופסל אחרים ומצא בהם מומים, כך יהא מכריז על מומו.
• מחוץ למחנה מושבו – כשם שכוונתו הייתה לסכסך ולהפריד בין חברים כך יתבודד ויורחק מהחברה

תקופה זו, של נגע הצרעת נמשכת שבעה ימים, אשר במהלכן יש לחולה הזדמנות להתבוננות פנימית ולתיקון הגורמים לנגעו. שכן מטרת הצרעת היא כפולה מצד אחד להוות עונש ומצד שני לשמש גם כפלטפורמה לתיקון המידות.

בהקשר זה נדגיש כי על אף הסימפטומים המוחשיים, נגע הצרעת נתפש כמחלה רוחנית ולא כמחלה פיזית ולכן אופן הטיפול הוא דרך הכהן ולא הרופא וההחלמה היא ע"י עבודה עצמית-פנימית של הצרוע ולא ע"י תרופות וטיפולים רפואיים.

באופן דומה, היכולת של ארגון, עם כל הקושי שבדבר, להוקיע התנהגויות שלא הולמות את רוח הארגון וערכיו היא זו שבונה את חסינותו, את הסולידריות בין האנשים ואת שיתוף הפעולה ביניהם לאורך זמן. מנגד נציין, כי התעלמות מהתנהגות לא ראויה, לא רק שלא פותרת את הבעיה היא אף מעצימה אותה.

כמה ברור – ככה מאתגר.

הצטרפו לעשרות המנהלים ובעלי העסקים שנהנים מהניוזלטר של נוגט אסטרטגיות.

הירשמו לקבלת הטיפ השבועי, מאמרים מקצועיים ולעדכונים מהבלוג השבועי "תורת הארגונים"