החלטה נכונה בדרך ראויה

*** להזמנת ספר תורת הארגונים ***

מנהלים נדרשים לעיתים לקבל החלטות מורכבות, שבהן כל בחירה כרוכה במחיר: לצמצם פעילות, להיפרד מאנשים מצוינים או לעצור מהלכים שנבנו לאורך שנים. לעיתים ההחלטה העסקית הנכונה ברורה, אך המחיר האנושי שלה משמעותי. האתגר המנהיגותי הוא לנהל את המתח בין האחריות לפעול לטובת הארגון, לבין האחריות לאנשים שנושאים את מחיר השינוי.

אחת הדוגמאות הבולטות לכך היא מצבים שבהם ארגונים משדרים לעובדים כי הדרך המהירה "לסדר" את מספרי המאזן היא באמצעות פיטורי עובדים. גם כאשר מדובר בהחלטה עסקית הכרחית, אם היא נתפסת כברירת המחדל לפתרון, המסר שמחלחל לתרבות הארגונית הוא שמספרי המאזן חשובים יותר מהעובדים.

מכאן שמנהיגות אינה נבחנת רק בשאלה האם ההחלטה נכונה והכרחית לטובת הארגון, אלא גם ביכולת להחזיק את המתח שבין אחריות לתוצאה לבין אחריות לאדם. מנהיגות אינה נמנעת מהחלטות קשות; לעיתים דווקא היכולת לקבל החלטות מורכבות היא סימן למנהיגות. המבחן הוא האם לצד האחריות לעתיד הארגון נשמרת גם האחריות לאנשים שנושאים את השלכותיה.

על כך בפרשת השבוע, פרשת ראה, נאמר:

"שְׁמֹר וְשָׁמַעְתָּ אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּךָּ לְמַעַן יִיטַב לְךָ וּלְבָנֶיךָ אַחֲרֶיךָ עַד עוֹלָם כִּי תַעֲשֶׂה הַטּוֹב וְהַיָּשָׁר בְּעֵינֵי ה' אֱלֹהֶיךָ" (דברים יב, כח).

בדרך כלל "שְׁמֹר" מתייחס למצוות לא תעשה ו"וְשָׁמַעְתָּ" למצוות עשה. הפסוק מסכם שהשכר הוא בשל עשיית "הַטּוֹב וְהַיָּשָׁר". רש"י מסביר: "טּוֹב": בעיני שמים, מצוות בין אדם למקום; "יָּשָׁר": בעיני אדם וכן בין אדם לחברו. מעניין כי בפרשת ואתחנן מופיע ביטוי זה אך בסדר הפוך: "וְעָשִׂיתָ הַיָּשָׁר וְהַטּוֹב, בְּעֵינֵי ה'" (דברים ו, יח). מה טעם היפוך הסדר?

נראה להסביר, כי היפוך הסדר בין המקורות בא להדגיש שגם כאשר אדם מקפיד ונותן חשיבות לערכים ועקרונות גדולים כמו מצוות בין אדם למקום, אין בכך כדי להפחית מחשיבות מצוות של "ואהבת לרעך כמוך". לכן זה לצד זה "הטוב" ו-"הישר" – אין היררכיה בין הערכים, אלא יש להחזיק בשניהם יחד כבעלי משקל זהה. 

רעיון דומה מצאנו בפרקי אבות, במימרא המיוחסת לרבי חנינא בן דוסא: "כל שרוח הבריות נוחה הימנו, רוח המקום נוח הימנו, וכל שאין רוח הבריות נוחה הימנו, אין רוח המקום נוחה הימנו" (פרק ג, משנה י). וכן גם בתוספתא למסכת שקלים שם מובאת מחלוקת לגבי היחס לכהן הנכנס לטפל בקופת התרומות. רבי ישמעאל אומר: מפשפשין (בודקים) אותו בכניסתו וביציאתו שלא לקח מהתרומות. רבי עקיבא אומר: יש לחוס על כבוד האדם ואין לבזותו. רבי עקיבא היה רגיש במיוחד לכבוד האדם, 24 אלף תלמידיו מתו משום שלא נהגו כבוד זה בזה. 

קל להצהיר על ערכים כאשר אין להם מחיר קונקרטי. המבחן מתבטא כאמור כאשר נדרש לקבל החלטות מורכבות, שבהן כל בחירה כרוכה במחיר. מנהיגות היא להבין ששניהם – טובת הארגון וטובת האנשים, הם חלק מאותה אחריות. עובדים אינם מצפים ממנהלים להימנע מהחלטות קשות; הם יודעים שארגונים חייבים להשתנות כדי להמשיך ולהתקיים. אך הם זוכרים כיצד הארגון התייחס אליהם ברגעים שבהם השינוי הפך למציאות. חובתו ואחריותו של כל מנהל לקבל את ההחלטה הנכונה עבור הארגון, אך מבחן המנהיגות מתבטא גם בדרך שבה הוא מקבל אותה ובאופן שבו הוא נושא באחריות לאנשים המושפעים ממנה.

זהו המתח בין "הטוב" לבין "הישר": בין המחויבות למשימה ולתוצאות, לבין המחויבות לאדם שמולך. מנהיגות ראויה אינה בוחרת ביניהם. היא מחפשת את הדרך לעשות את הנדרש באופן שמשקף אחריות, כבוד וערכים – לשמור על האינטרס הארגוני מבלי לאבד את האחריות האנושית שמעניקה לו משמעות  – גם טוב וישר גם ישר וטוב.

 

***  הבלוג האהוב גם בספר ***