BACK TO BASICS

 

קרוסלת הרגשות העוטפת אותנו בחודש האחרון חגה סביב תחושות של הלם, אבל, אובדן וצער לצד העדר של יציבות, וודאות, ביטחון כלכלי וביטחון אישי ולאומי. נראה שהצרכים של האזרחים בישראל בימים אלה, לא עוד עוסקים בצרכי גדילה כגון – מימוש עצמי והערכה, שהיו המניעים הדומיננטיים עד השבת השחורה, אלא כיום בצל התופת והלחימה צרכי הישראלי מתמקדים בעיקר במילוי צרכי החסך החיוניים לקיומו היומיומי – הפיזי והפסיכולוגי במיקוד על: (א) צרכים פיזיולוגיים (למשל: מזון, קורת גג ולבוש), (ב) צרכי ביטחון ויציבות (אישית, נפשית, תעסוקתית, ביתית ומשפחתית) ו-(ג) צורך בתחושת השתייכות לקבוצת זהות כעם (= עפ"י מודל פירמידת הצרכים של מאסלו).

עם ישראל מתגלה בתפארתו. מנעד כוחות הביטחון וההצלה לצד צבא העם – הירתמותם של אלפי מתנדבים ומגוון חברות ועסקים, נותנים מענה מבורך ומעורר השראה בעיקר לצרכי יסוד חיוניים. נראה כי המונח Back to Basics מבטא לא רק היבט אמורפי וערכי של חזרה לנקודת המוצא, אלא מבטא ביתר שאת בימים אלה גם את החזרה לצרכי האדם הבסיסיים – לדברים הפשוטים והחשובים ביותר שנתפסו ע"י רבים עד לא מזמן כמובנים מאליהם.

על כך בפרשת השבוע, פרשת וירא שם נאמר:

"וְאֶקְחָה פַת לֶחֶם וְסַעֲדוּ לִבְּכֶם, אַחַר תַּעֲבֹרוּ כִּי עַל כֵּן עֲבַרְתֶּם, עַל עַבְדְּכֶם; וַיֹּאמְרוּ, כֵּן תַּעֲשֶׂה כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ" (בראשית יח, ה).

נשאלת השאלה:

למה התכוונו הלכי המדבר בתשובתם "כֵּן תַּעֲשֶׂה כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ" – למעט המים? למנוחה תחת העץ? לפת כסעודה? או אולי לכל המכלול?

אברהם מצד אחד, מציע אירוח צנוע – מעט מים, ישיבה תחת עץ (ולא אוהל שכולל גם לינה) ופת לחם – הבסיס לקיום האדם כפי שנאמר: "פַּת בַּמֶּלַח תֹּאכֵל וּמַיִם בַּמְּשׂוּרָה תִּשְׁתֶּה" (מסכת אבות ו, ד). מצד שני, מדברי אברהם נראה שהתכוון גם לומר לאורחיו כי לא יעכבם ושהאירוח לא יפריע להם בדרכם, שכן אם לא יאכלו אצלו, יאלצו להתעכב במקום אחר כדי לאכול, לשתות ולנוח.

נראה שהאורחים הסכימו הן לדבריו של אברהם והן לכוונה המשתמעת. כלומר הלכי המדבר התכוונו בתגובתם: "כֵּן תַּעֲשֶׂה כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ" – גם לאירוח צנוע ומינימלי, במיוחד שידעו כי אברהם מחלים ממילתו, וגם אישרו את אבחנתו שהם ממהרים לדרכם ולכן יתארחו באכילה, שתיה ומנוחה קצרה.

עם זאת, אברהם כאדם שערך הכנסת האורחים היא נר לרגליו, מגיש ארוחה כיד המלך – בשר, לחם ועוגות בשפע ואף מתרוצץ בעצמו למלא צרכי אורחיו. שכן צדיקים אומרים מעט ועושים הרבה (בבא מציעא דף פ"ו, ע"ב) – מדברים בצניעות אך מעשיהם גדולים.

נראה שעם ישראל היפה ינק מערכיו של אברהם אבינו. שכן העשייה המבורכת המאפיינת ימים אלה, לא רק עוסקת במילוי כלל הצרכים הבסיסיים של האדם – בהיבטי "הכנסת אורחים" (- פיזיולוגיים, ביטחון והשתייכות) אלא גם עושים זאת בצניעות מעוררת השראה.

Back to Basics הלכה למעשה – גם חזרה למקורות ולערכים של אבותינו, גם מיקוד במילוי צרכי החסך הבסיסיים לקיומו של האדם. איחולים לימים שקטים ובשורות טובות. שימרו על עצמכם. 

 

***  חדש – הבלוג האהוב גם בספר ***

 *** פרטים והזמנות: ספר תורת הארגונים ***

 

לאור מצב המלחמה, מאמרי הפרשה של "תורת הארגונים" זמינים לקריאה חופשית.

מאמרים לפרשת וירא: 

• מיתוג מעסיק של העיר סדום
• מנהיגות אותנטית
• מה משותף למקדונלד’ס, קוקה-קולה, מיידוף ותושבי סדום?
• מה משותף לאברהם אבינו ולאברהם מאסלו? האשל
• הכל פתוח – הדרך ליראת שמיים מתחילה בארץ
• מעבר לחוק
• מה בין אברהם אבינו לשמעון פרס?