מה בין אברהם אבינו לשמעון פרס?
נשיאה התשיעי של מדינת ישראל, מר שמעון פרס ז"ל, ייזכר בין היתר, בזכות יכולתו הנדירה להסתכל קדימה מתוך אמונה כנה שבידינו היכולות והאחריות להביא עתיד טוב יותר לילדינו. פרס היה איש חזון ואופטימיסט. הוא ידע שבפסימיות לא בונים מדינה ולמעשה, לא בונים דבר, כי רק מי שמאמין ביכולתו להגשים את חזונו ומוכן להשקיע בכך את כל מרצו, יוכל להגיע למטרה.
על כך בפרשת השבוע, פרשת וירא, נאמר:
"וַיַּעַן אַבְרָהָם, וַיֹּאמַר: הִנֵּה-נָא הוֹאַלְתִּי לְדַבֵּר אֶל-אֲדֹנָי, וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר" (בראשית י"ח, כ"ז)
אברהם מתפלל לרחמים על אנשי סדום שהאל רצה להכחידם בשל רשעותם החברתית. אברהם איש חסד ומכניס אורחים מתפלל על אנשים שהם היפוכו הגמור ומבקש שאלוקים יחוס על העיר ותושביה בזכות הצדיקים שבה. כשאברהם נענה בשלילה לשאלתו לגבי קיומם של חמישים צדיקים בסדום, הוא אומר כי ימשיך לבקש רחמים על העיר על אף שהוא "עָפָר וָאֵפֶר".
ניתן אמנם לפרש את המילים "עָפָר וָאֵפֶר" כביטוי למידת הענווה של אברהם. אך רש"י מסביר: וכבר הייתי ראוי להיות עפר ע"י המלכים ואפר ע"י נמרוד אשר השליכו לכבשן האש. עפ"י רש"י אברהם במילים "עָפָר וָאֵפֶר" רוצה לרמוז כי כשם שהוא ניצל כך ניתן להציל גם את תושבי סדום ועמורה.
הקושי העולה מפירוש זה — שהוא אינו מתיישב עם הסדר הכרונולוגי של התרחשות הדברים.
נסביר,
במילה אֵפֶר אברהם רומז לתקרית שבה נמרוד השליך אותו לכבשן האש. תקרית זו התרחשה קודם לעָפָר שזוהי מלחמתו של אברהם בארבעת המלכים.
אם כך נראה כי היה נכון שאברהם יאמר "ואנוכי אפר ועפר".
ומדוע שינה הסדר?
התשובה טמונה בהבדל המהותי במשמעות המילים עָפָר וָאֵפֶר. שכן האֵפֶר הוא חומר מפורר הנותר לאחר בעירה. כלומר לאפר היה פעם עבר כך למשל יתכן ובעברו היה רהיט אשר נשרף וכלה. מנגד, לעפר יש עתיד של צמיחה, פריחה, לבלוב ותקווה.
נראה כי אברהם רוצה להנחיל את ההסתכלות החיובית והאופטימית על העתיד ולכן מקדים את העפר המסמל צמיחה ופריחה לפני האפר שמסמל עבר וכליה, תוך שהוא מבטא גם ענווה לפני ה'. באופן דומה, נשיאנו מר שמעון פרס ז"ל הדגיש כל חייו את המסר כי חשוב לאמץ גישה המשלבת אופטימיות, חזון ומבט קדימה כאורך חיים מתוך אמונה כנה כי חזון יכול לשנות מציאות.
הם אמרו ואנחנו נמשיך וניישם.
הצטרפו לעשרות המנהלים ובעלי העסקים שנהנים מהניוזלטר השבועי של נוגט אסטרטגיות.
הירשמו לקבלת טיפים, מאמרים מקצועיים ועדכונים מהבלוג "תורת הארגונים".