תנו קרדיט
לאחרונה נתקלתי בהמלצה מעניינת ותמוהה לכאורה, ב-2 ספרי ניהול שונים:
- "ציין את ההישג של האדם כשמגיע לו, כשהדבר ראוי עשה זאת בכתב. אל תנסה לנכס את ההישג לעצמך" (מורטון מנדל).
- "מנהלים יוצרים אמון גם כשהם נותנים קרדיט לעובד כשהוא ראוי לכך. הם לעולם לא יגזלו מעובד את מה שמגיע לו על ידי גניבת רעיון שלו והצגתו כשלהם. הם אינם מתחנפים כלפי מעלה ובועטים כלפי מטה מפני שהם יודעים שהצלחת הצוות תביא להם הכרה …ניהול הוא אחריות להוציא את המיטב מאנשים אחרים. לשם כך אנשים צריכים לתת בכם אמון והם יתנו בכם אמון כל עוד תפגינו גילוי לב, תתנו קרדיט ותישארו מציאותיים" (ג'ק וולש).
עד כמה שזה נשמע ברור וטריוויאלי לכאורה, מתן קרדיט למי שמגיע הינו כלל חשוב בניהול ובכלל ביחסים בין אנשים. שכן אנשים התאמצו, השקיעו, אולי אף הכינו מצגת או דו"ח מקיף או שהעלו רעיון מבריק – פרגנו להם, לא רק בארבע עיניים אלא גם מול המנהלים והעמיתים. יתרה מכך, הנזק שיגרם מניכוס קרדיט לא לכם עולה לאין שיעור על הרווח שתרוויחו, אם בכלל.
על כך בפרשת השבוע, פרשת לך-לך, שם נאמר:
"אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, הָיָה דְבַר-יְהוָה אֶל-אַבְרָם, בַּמַּחֲזֶה, לֵאמֹר: אַל-תִּירָא אַבְרָם, אָנֹכִי מָגֵן לָךְ–שְׂכָרְךָ, הַרְבֵּה מְאֹד."
נראה שה' מרגיע את אברם בשלושה נושאים המטרידים אותו:
- אַל-תִּירָא אַבְרָם
- אָנֹכִי מָגֵן לָךְ – עפ"י רש"י מאחר ואברהם הרגיש חשוף להתקפות אויבים לאחר שהכה את אמרפל, ה' מבטיח לו שיספק לו הגנה נגד כל סיכון.
- שְׂכָרְךָ, הַרְבֵּה מְאֹד – יתכן שאברהם חשש כי הניצחון על המלכים מהווה קבלת שכר על מעשיו הטובים ומעתה נותר ללא זכויות.
חששו של אברהם מפני התקפת אויביו וניצול כל זכויותיו – מוסברת ונהירה, אך לא ברור ממה ירא אברהם שהיה צורך להגיד במפורש " אַל-תִּירָא אַבְרָם"?
נסביר,
נראה כי למעשה אין מדובר ב-3 נושאים המטרידים את אברהם אלא במענה ל-2 נושאים המטרידים אותו. כלומר ניתן להבין את הכתוב לפי הפיסוק הבא: אַל-תִּירָא אַבְרָם: (1) אָנֹכִי מָגֵן לָךְ (2) שְׂכָרְךָ, הַרְבֵּה מְאֹד. "אַל-תִּירָא" מהווה משפט הרגעה פותח וכללי טרם פירוט המענה לנושאים שמטרידים את אברהם – החשש שהוא נותר חסר הגנה וחסר זכויות.
בפסוק אנו רואים את דברי ה' המרגיעים את פחדיו של אברהם:
אָנֹכִי מָגֵן לָךְ – מהניסוח וכן מהשימוש במילה אנוכי (ולא במילה אני) אנו לומדים — כי הוויתור וההקרבה של אברהם על אנוכיותו, היא המהווה את ההגנה שלו. יחסו של אברהם לזולת לכאורה על חשבון עצמו, באופן יוצא דופן וראוי לציון שבא לידי ביטוי למשל בהכנסת האורחים, פועלו להצלת לוט בן אחיו ותפילתו למען סדום ועוד. ולכן שְׂכָרְךָ, הַרְבֵּה מְאֹד – לא רק שלא נתמעטו זכויותיך אלא מעשיך עם הזולת הפכו את שכרך משכר רגיל לשכר 'הרבה מאוד'.
כלומר, ה' מרגיע את אברהם שאין לו סיבה לחשוש, כי מעשי החסד שלו לא רק שאינם גורעים ממנו אלא שהנתינה שלו לאחרים מגינה עליו ועל זכויותיו.
מחקרים מצביעים כי השימוש במילה "אנחנו" מסמל כי הדובר מתחשב יותר באחרים וככל הנראה, בשל כך, הינו מנהיג טוב יותר ובעיקר אדם טוב יותר. שהרי אין מדובר רק בשינוי סמנטי-לשוני אלא בגישה, בביטחון עצמי ובמהות של יכולת לפרגן לאחרים בשבחים כשראוי. אין ספק כי מדובר בכלי לעוצמה ניהולית שאינו גורע מאומה מהמנהל אלא להפך.
במציאות המאופיינת ברמה גבוהה של תחרותיות, לעיתים נדמה כי יש מנהלים שמוותרים על ערכים כגון יושרה וקולגיאליות מתוך ראייה צרה לטווח קצר ומשאירים את העובדים שלהם 'יראים' – חסרי הגנה וחסרי זכויות. מסתבר, אם כן, שלא תמיד מה שנראה לכאורה כטריוויאלי ונכון, משקף מהימנה את המציאות. יעידו על כך גם מס' התביעות בנושא הפרת זכויות קניין רוחני – כלומר אנשים הנתבעים על שניכסו לעצמם דבר לא להם.
נראה כאמור שהתחרותיות להצלחה הופכת את הברור והטריוויאלי להיות קצת עמום וכך נראה – גם קצת פחות תמוה.
הצטרפו לעשרות המנהלים ובעלי העסקים שנהנים מהניוזלטר של נוגט אסטרטגיות.
הירשמו לקבלת טיפים, מאמרים ולעדכונים מהבלוג השבועי "תורת הארגונים"