מנכ"ל או מוקד שירות? המחיר של הנהלה נגישה מדי

*** להזמנת ספר תורת הארגונים ***

בישיבת הנהלה המנכ"ל תיאר בתסכול כי חלק ניכר מזמנו נשאב למענה על שאלות וטיפול בנושאים שהוא לא אמור לעסוק בהם ובהחלט יכולים להיפתר בדרגים נמוכים יותר. המנכ"ל הדגיש כי הוא גאה בכך שהעובדים חשים בנוח לפנות אליו, אך בפועל הוא מוצא עצמו מתפקד כ"מוקד שירות".

כאשר הנהלה בכירה הופכת לכתובת ישירה לכל פנייה, הארגון מתחיל לפעול כמערכת תגובה. במקום להתמקד באסטרטגיה, בבניית יכולת ובקבלת החלטות, ההנהלה נשאבת לטיפול בנושאים נקודתיים ודחופים, לכאורה. בטווח הקצר זה עשוי ליצור תחושה של שליטה, אך בטווח הארוך נבנית הנהלה שעוסקת פחות בעיקר ויותר ב"רעש".

מחקרי HBR מצביעים על כך שמנהלים בכירים מאבדים אפקטיביות כאשר הם עוסקים באופן שיטתי בהחלטות טקטיות שאינן בהלימה עם רמתם. יתר על כן, להתנהלות זו יש גם מחיר של עומס ושחיקה ניהולית ואישית. מכאן שאפקטיביות ארגונית אינה נמדדת בזמינות מתמדת של ההנהלה, אלא ביכולתה להתמקד נכון בדברים הנכונים.

על כך בפרשת השבוע, פרשת בהעלותך, שם נאמר:
"וְאִם כָּכָה אַתְּ עֹשֶׂה לִּי הׇרְגֵנִי נָא הָרֹג אִם מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ וְאַל אֶרְאֶה בְּרָעָתִי" (במדבר יא, טו).

משה פונה כלפי שמים בלשון נקבה – "אַתְּ" במקום אתה. רש"י מסביר כי תש כוחו של משה כנקבה כאשר הראהו ה' את הפורענות שעתיד להביא עליהם. משה אף מבקש "הׇרְגֵנִי נָא הָרֹג". מכאן עולות 2 שאלות מעניינות (1) מהפשט נראה שהפניה – "אַתְּ" מכוונת לה', אם כן כיצד רש"י מפרש כי מדובר במשה? (2) מה יפתור משה בבקשתו "הׇרְגֵנִי נָא הָרֹג"?

כלי יקר  מסביר שצדיקים מגבירים כוחו של ה' שנאמר: "וְעַתָּה יִגְדַּל נָא כֹּחַ ה'" (במדבר יד, יז) ורשעים מתישים את כוחו שנאמר: "צור ילדך תשי" (דברים, לב, יח). "תשי" מלשון תשישות וחולשה. מכאן שכאשר משה לא יכול לספק לעם את בקשתו זה נראה כחולשה שמשפיעה על כוחו של ה'.

ואפשר גם להסביר, הפסוק הנ"ל הוא חלק מדיאלוג בין משה לה', קודם משה פונה בשאלה: "הֶאָנֹכִי הָרִיתִי אֵת כָּל הָעָם הַזֶּה אִם אָנֹכִי יְלִדְתִּיהוּ" (יא, יב) האם אני אמא של העם הזה שעלי לטפל בהם ולספק צרכיהם? "וְאִם כָּכָה אַתְּ עֹשֶׂה לִּי" כלומר משה ממשיך עם המטפורה, אם אתה – ה' מגדיר את תפקידי כאם, הרי אני תשוש כוח כאישה לאחר לידה. בנוסף, כאם איני רוצה לראות "בְּרָעָתִי". כאן רש"י מסביר שהיה צריך לומר "ברעתם" כאם שאינה רוצה לחזות בסבלם של ילדיה ומעדיפה למות כמה מיתות – "הׇרְגֵנִי נָא הָרֹג", כדי להימנע מכך. הכתב והקבלה מפרש שאפשר שמשה מבקש להורגו כדי שיוכלו למנות מנהיג מתאים יותר.

הפסוק אם כן, מתאר מציאות מנהיגותית שבה משה נושא את עומס הפניות, התלונות ודרישות העם, מצב שמוביל לשחיקה עמוקה ואף כאמור, לביטויי ייאוש קיצוניים.

באופן דומה, זמינות הנהלה אינה מדד לבגרות ארגונית ולעיתים אף סימפטום של חוסר בשלות מערכתית. ארגון אינו נמדד בזמינות הגישה להנהלת החברה, אלא באיכות הסינון אליה. שכבות ניהול ביניים אינן חיץ בירוקרטי, אלא מנגנון חיוני של תיווך, הכוונה וחלוקת סמכויות מדורגת. הן מצמצמות רעש, ומאפשרות להנהלה לפעול במקום שבו היא מייצרת את הערך הגבוה ביותר. מכאן שמנהיגות אפקטיבית אינה נמדדת בכמה פניות מגיעות אליה – אלא דווקא בכמה בעיות שלא היו צריכות להגיע אליה מלכתחילה.

***  הבלוג האהוב גם בספר ***