קורבנות ומודל היברידי
בתחילת המלחמה, מיכל ושרון חששו להגיע למקום העבודה ונשארו לעבוד מהבית. המנהלים של מיכל קיבלו את המצב בהבנה. אך אצל שרון המצב היה קצת שונה, בעוד שנדמה כי מנהליה מגלים הבנה (= על אף שרוב העובדים הגיעו למשרד), בעת חישוב המשכורת עלתה התלבטות לגבי התשלום – האם לשלם לה משכורת מלאה? האם רק על 4 הימים שהגיעה למשרד?, או לחלופין לשלם לה חצי משכורת "כי בכל זאת עבדה קצת מהבית"?
אילוצי משבר הקורונה קבעו רק באופן חלקי עובדות בשטח לגבי עבודה במודל היברידי. אכן בארגונים מסוימים בחרו לאפשר שילוב של עבודה מהמשרד ומהבית ולמעשה הפכו מדיניות זמנית שהוגדרה כמענה לאילוץ נקודתי של סגר, למדיניות קבועה ואף לחלק אינטגרלי מהתרבות הארגונית. לעומתם, יש ארגונים שהתייחסו לעבודה במודל היברידי כצו השעה ובתום המשבר חזרו לשגרה שהתאפיינה טרם המגיפה. נראה כי ארגונים אלה נדרשים חדשות לבקרים ובעיקר בעת משבר לגשר בין יתרונות מדיניות צו השעה למדיניות הקבועה.
על כך בפרשת השבוע, פרשת שמיני, שם נאמר:
"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה' תַּעֲשׂוּ וְיֵרָא אֲלֵיכֶם כְּבוֹד ה'" (ויקרא ט, ו).
משה אומר לעם כי כדי לזכות לראות את כבוד ה', יש לעשות את אשר ציווה. תיאור זה כבר נאמר שני פסוקים קודם: "כִּי הַיּוֹם ה' נִרְאָה אֲלֵיכֶם" (ט, ד), אם כן מה בא פסוק זה להוסיף?
נראה כי ההבדל בין מסר הפסוקים טמון במיקוד – מחד תיאור מצב ספציפי ומאידך הכלל הנובע ממנו. נפרט:
פסוק ד מתמקד בתיאור מצב ספציפי של הקרבת קורבנות – משה אומר לאהרון ובניו ולזקני ישראל כי כאשר יוקרבו קורבנות בני ישראל, הם יזכו לראות את כבוד ה' כי תרד אש מהשמיים כאות שהתקבל ברצון. חיזוק להתייחסות הנקודתית היא שימוש במילה "הַיּוֹם" בפסוק.
לעומת זאת, פסוק ו מגדיר את הכלל הנובע מהמצב הנקודתי. אמנם בני ישראל עושים כפי שנצטוו ומגיעים לאוהל מועד להקריב קורבנות. אך גם מתואר כי: "וַיַּעַמְדוּ לִפְנֵי ה" (פסוק ה). כנראה מתאר סיבה נוספת להקרבת הקורבנות והיא הרצון לחזות בכבוד ה' ונראה כי המקום בו יופיע בכבודו הוא כאמור היכן שהבטיח – בעת הקרבת הקורבנות באוהל מועד.
משה שם לב לכך ואומר לבני ישראל כי אם רוצים לזכות בכבוד ה' "זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר.. תַּעֲשׂוּ", כלומר הגדרת הכללים להתנהגות רצויה בעת הקרבת הקורבנות הינה דוגמא הממחישה כי קיום מצוות ה' מתוך רצון כנה לעשות את אשר נצטוו ולא מכל טעם אחר – ללא פניות אישיות ומחשבות זרות, יזכה לחזות בכבוד ה'. מכאן שמתוך המצב הייעודי של רצון לזכות בכבוד ה' באמצעות הקורבנות, משה מגדיר את הכלל העקרוני כי כדי לזכות לראות את כבוד ה' יש לעשות אשר ציווה.
באופן דומה כאמור בא לידי ביטוי בעבודה במודל היברידי. שכן הכללים שהוגדרו עבור מקרה ספציפי של סגר ומגיפה, בארגונים רבים הפכו זה מכבר למדיניות שמהווה כיום סטנדרט המגדיר את מספר ימי העבודה בהם יש להגיע למשרד. עם זאת הפערים בהתייחסות המנהלים של מיכל ושרון ממחישים כי יש עוד דרך לסלול עד ליישום אופטימלי של מודל עבודה זה, שיטיב באופן סינרגטי עם העובדים, ההנהלה והארגון. הקרבת קורבנות ועבודה במודל היברידי, כדוגמאות למדיניות ספציפית שיושמה גם ככלל עקרוני ורוחבי.