נורמות מוסריות
מצב המלחמה מעלה שאלות מוסריות מורכבות ולא פשוטות בסוגיות הקשורות הן לחזית, הן לעורף – בהיבטים של ביטחון ולחימה, בהיבטים הסברתיים ובהיבטים הומניטריים-אנושיים-קיומיים.
עפ"י אבני ורותם (6.10.2009) מוסר הוא מערך עקרונות, אמונות, מחויבויות ומידות אשר מנחים ומאפיינים התנהגות ראויה וטובה של האדם במצבים שונים בקשר שלו עם הזולת. המוסר הוא המצפן על פיו בוחר אדם מה חשוב יותר ועל מה עליו לוותר במציאות מורכבת.
המצב האנומלי שנוצר בעקבות מתקפת שמחת תורה, מאופיין מצד אחד בגבורה אנושית והישרדותית המדליקה ניצוצות של אור ותקווה במציאות העגומה ומצד שני, בעננת מוסר וערכי ליבה "מתנגשים" המעצימים את אתגר קבלת ההחלטות ונראה כי ממקדים את אופן החשיבה לרע במיעוטו.
על כך בפרשת השבוע, פרשת וישלח שם נאמר:
"וַתִּגַּשְׁןָ הַשְּׁפָחוֹת הֵנָּה וְיַלְדֵיהֶן, וַתִּשְׁתַּחֲוֶיןָ. ..וַתִּגַּשׁ גַּם לֵאָה וִילָדֶיהָ, וַיִּשְׁתַּחֲווּ וְאַחַר נִגַּשׁ יוֹסֵף וְרָחֵל וַיִּשְׁתַּחֲווּ" (בראשית לג, ו-ז).
בעת המפגש עם עשו, כאשר השפחות ולאה מתייצבות הן נזכרות לפני ילדיהן, אך במקרה של רחל, מקדים את בנה יוסף. רש"י מתייחס לטעם השינוי – "בכולן האמהות ניגשות לפני הבנים אבל ברחל, יוסף נגש לפניה, אמר אמי יפת תואר שמא יתלה בה עיניו אותו רשע (=עשו) אעמוד כנגדה ואעכבנו מלהסתכל בה, מכאן זכה יוסף לברכת עלי עין".
יוסף חשש שעשו ייקח את רחל לאישה, אף על פי שהיא אשת אחיו. נראה כי לעשו ומשפחתו לא היו עכבות לשאת נשים מכל אשר בחרו. כך למשל לאחר שעשו ראה שבנות כנען אינן טובות בעיני אביו, לקח את "מָחֲלַת בַּת יִשְׁמָעֵאל" (כח, ט) אך לא גירש את הנשים שגרמו ליצחק מורת רוח אלא לקחה "עַל נָשָׁיו". רש"י – "הוסיף רשעה על רשעתו". וכן, "וְאָהֳלִיבָמָה יָלְדָה אֶת יעיש וְאֶת יַעְלָם וְאֶת קֹרַח" (לו, ה). רש"י – "קורח זה ממזר היה ובן אליפז היה שבא על אשת אביו. כך שעל פי מעשי עשו נראה כי לא היו לו עכבות מוסריות למלא תאוותו. בדומה לנפילים שלקחו "נָשִׁים מִכֹּל אֲשֶׁר בָּחָרוּ" (ו, ב). מנגד, אברהם ויצחק כשהגיעו למצרים וגרר ביקשו מנשותיהם לומר כי הם אחים משום שנראה שלא היה דבר שיעכב על לקיחתן אם היו יודעים כי הן נשואות. נראה כי יוסף ממשיך הלכה למעשה את דרך אבותיו ובגלל שהסתיר את אמו מעין עשו זכה לברכת עין, כי הצניעות היא בראיה.
גבורה היא ערך מוסרי. גיבורים הם אנשים שבעת מצוקה מגיבים כשאחרים פסיביים, והם גם שמים את טובת האחר לפני טובתם האישית. מכאן שאין מדובר באופן מקרי שיוסף עמד לפני אמו בגשתם לעשו, אלא בפעולה מחושבת המבוססת על ערכים של כבוד, דאגה, טוב לב, אחריות ומחויבות – להגנה על שלומה וכבודה של אמו תוך סיכון עצמי אל מול אנשים שערכי המוסר שלהם רחוקים מעולמו. ערכים שבאו לידי ביטוי בהתנהגותו של יוסף גם עם אשת פוטיפר.
במצב המלחמה כיום, נפלא לראות גיבורים של ממש הפועלים עפ"י ערכיו המוסריים והאנושיים של יוסף ומצליחים להדליק קצת אור במציאות העגומה.
*** חדש – הבלוג האהוב גם בספר ***
