לכבוד ולתפארת – סמלי סטטוס
מפיקי טלוויזיה הציבו בתחנת רכבת שני אנשים שנקלעו כביכול למצוקה. האחד לבוש כפועל והשני בחליפת עסקים ואוחז תיק יוקרתי. שניהם ניגשו אל עוברים ושבים עם סיפור דומה: "בדרכי לעבודה, כשירדתי להחליף רכבת, גיליתי שכייסו לי את הארנק" וביקשו סיוע לקנות כרטיס לרכבת ולהמשיך בדרכם. התוצאות הצביעו כי בעל חליפת העסקים קיבל סכום גבוה פי 4 מאשר חברו הלבוש כפועל.
מחקר נוסף בחן את יחס העובדים, למנהלים בכירים או לעמיתים שלהם בהתאם לשימוש במוצר יוקרה. המשתתפים חולקו לקבוצות עפ"י המשתנים – סוג העובד (מנהל בכיר או עובד) וסוג המכונית (BMW או פורד). המחקר מצא שמנהלים שנהגו ברכב יוקרה נתפסו בעיני העובדים כקרים ומנוכרים בעוד עובדים מן השורה שנהגו באותו רכב זכו מהקולגות להערכה חיובית כבעלי יכולות גבוהות.
עפ"י ויקיפידיה סמל סטטוס הוא לרוב אובייקט חיצוני לאדם, הנראה לעין, המסמל את מעמדו החברתי או הכלכלי. נראה כי כיום, בניגוד לעבר, המעמד הפך למוצר הניתן לרכישה. לשימוש במוצרי יוקרה יש השפעה על האופן בו הסביבה תופסת את האדם ופעמים רבות גם על האופן בו האדם תופס את עצמו.
על כך בפרשת השבוע פרשת תצווה שם נאמר:
"וְעָשִׂיתָ בִגְדֵי קֹדֶשׁ לְאַהֲרֹן אָחִיךָ לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת וְאַתָּה תְּדַבֵּר אֶל כָּל חַכְמֵי לֵב אֲשֶׁר מִלֵּאתִיו רוּחַ חָכְמָה וְעָשׂוּ אֶת בִּגְדֵי אַהֲרֹן, לְקַדְּשׁוֹ לְכַהֲנוֹ לִי" (שמות כח, ב-ג)
אהרון הכהן מקריב את קורבנות העם ומביא בקשותיהם לפני ה' (מקשר בין העם לה'), בגדיו מתוארים בשני אופנים: (א) "לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת" (ב) "לְקַדְּשׁוֹ לְכַהֲנוֹ לִי". נראה שמטרת ההבחנה לתאר את השפעת הבגדים על אנשים שונים, נפרט:
- "לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת" – ממד חיצוני עבור העם – אדם הבא למשכן ורואה את הכהן לבוש בבגדים מפוארים הן בטיב הבדים, הן בצבעיהם (אדום וכחול למשל גם כיום נתפסים כצבעי מלוכה) אז נוהגים כבוד ומפארים את הכהן, מאחר ויש אנשים המושפעים בעיקר מהמראה החיצוני וישפטו אדם לפי לבושו.
- "לְקַדְּשׁוֹ לְכַהֲנוֹ לִי"- ממד פונקציונלי עבור האומנים, ממד פנימי עבור הכוהנים – חכמי הלב אשר ה' מילא אותם ברוח חוכמה והם עושי הבגדים צריכים לדעת את הכוונה האמיתית של הבגדים שאינם לשם כבוד אלא "לְקַדְּשׁוֹ לְכַהֲנוֹ לִי". מטרתם מצד אחד פונקציונלי = בגדי שירות בקודש ומצד שני, לשם ה' (לי = לשמי) גם להיבט הפנימי של ייעוד עבודת הכהן.
באופן מעניין בציווי "לְכָבוֹד, וּלְתִפְאָרֶת" השימוש בפועל "וְעָשִׂיתָ" מופנה למשה שיודע הכוונה האמיתית אך גם חשוב שיבין את נקודת המבט של העם. אך כשפונה לחכמי הלב – אנשי המקצוע, משתמש בפועל "וְעָשׂוּ" שיכוונו שהבגדים ישלבו את שלושת הממדים: הן לשם שירות בקודש – פונקציונליים, הן למימוש המטרה הפנימית של ייעוד תפקיד הכהן והן כאמור לשם כבוד חיצוני.
חפץ נמדד בין היתר בערך השימוש (המטרה שממלא) ובערך ההון הסמלי המתלווה אליו (האופן שמגדיר את האדם המחזיק בו). כאשר מטרת החפץ טמונה ביכולתו לעצב את זהות האדם בעיני הסביבה כבעל הון וכוח, ערך השימוש הוא גם הערך הסמלי, גם אם בפועל ההון הממשי אינו מצוי בידיו של בעל מוצר הסטטוס. החפצים המשמשים אותנו אינם רק עניין של נוחות או צו האופנה, אלא גם כוללים כאמור 3 ממדים סינרגטיים – חיצוני, פנימי ופונקציונלי.
באופן דומה חשוב שגם מנהלים ועובדים יהיו מודעים להשפעה על הסביבה כשהם צורכים מוצרי יוקרה וכן גם להשפעתם על פנימיותם – התנהלותם ואישיותם. האמנם אמרו לי מהי מכוניתכם, מה מותגי לבושכם ואיזה שעון ענוד על פרק ידכם ואומר לך מי אתם?
*** חדש – הבלוג האהוב גם בספר ***