במקום לעבוד בקצב אש פשוט תדאגו להרחיק את חומר הבעירה (=ארז, תולעת ואזוב)
סמנכ"ל בחברה מצליחה, מלין כמו רבים מעמיתיו, כי חלק ניכר מזמנו מושקע בכיבוי שריפות בארגון. לדבריו, עיקר תשומת ליבו נתונה לטיפול שוטף במשברים פנים-ארגוניים, בלקוחות לא מרוצים, בתקלות במוצרים ועוד.
שריפות בארגון הם אירועים דחופים, בלתי מתוכננים הדורשים תשומות ניהוליות מידיות, במטרה למזער נזקים פוטנציאליים משמעותיים (פיננסיים, מוניטין ועוד).
החדשות הפחות טובות הוא שכיבוי שריפות הוא חלק בלתי נפרד מהמציאות הניהולית-ארגונית.
החדשות הטובות שבהחלט ניתן למזער את מספר השריפות איתם מתמודד הארגון, על ידי הימנעות מראש עד כמה שאפשר ממצבים ותרחישים שעלולים להצית דליקה, או במילים אחרות להשקיע בהבנת הסיכונים לשריפה, הבנת שורש הבעיה, הגורמים והסימפטומים והדרך להימנע מבעוד מועד או לפחות למזער את היקף השריפה באופן נקודתי ורוחבי כאחד.
על כך בפרשת השבוע פרשת חוקת שם נאמר:
"וְלָקַח אֵזוֹב וְטָבַל בַּמַּיִם, אִישׁ טָהוֹר, וְהִזָּה עַל-הָאֹהֶל וְעַל-כָּל-הַכֵּלִים, וְעַל-הַנְּפָשׁוֹת אֲשֶׁר הָיוּ-שָׁם" (במדבר, י"ט, י"ח).
בתהליך טהרת הטמא משתמשים בתערובת אפר המורכבת מפרה אדומה, עץ ארז, אזוב ושני תולעת: "וְלָקַח הַכֹּהֵן, עֵץ אֶרֶז וְאֵזוֹב–וּשְׁנִי תוֹלָעַת" (יט, ו).
נשאלת השאלה,
מדוע מרכיבים אלה הם המשמשים לטהרת טומאת מת?
נסביר,
באופן מעניין, מצאנו את שילוב שלושת מרכיבים אלה, ארז – שני תולעת – אזוב, גם אצל המצורע, "וְצִוָּה, הַכֹּהֵן, וְלָקַח לַמִּטַּהֵר…וְעֵץ אֶרֶז, וּשְׁנִי תוֹלַעַת וְאֵזֹב" (ויקרא יד, ד'). רש"י מסביר כי 'ארז משום שהגביה עצמו ונהג בגאווה שהנגעים באים על גסות הרוח. לכן, תקנתו שישפיל את עצמו כאזוב ותולעת'.
מה אם כן ההסבר בתיאור טומאת המת למרכיבים אלה?
נציין שהמיתה הגיעה לעולם כגזרה לדורות, לאחר שהאדם הראשון אכל מעץ הדעת. נראה כי הסיבה לאכילה: "והייתם כאלוהים יודעי טוב ורע" כלומר רצונו של האדם להיות כמו אלוהים, זהו חטאו של אדם הראשון או הגורם לחטאו. לכן, שהות בקרבת מת הינה הזדמנות לעורר זיכרון ומחשבה לגבי הגורמים שהביאו לעולם גזירה זו. על כן כאמור, המרכיבים באים באופן סימבולי לעורר המחשבה:
- עץ ארז – עץ גבוה ותמיר, ללא פירות למאכל אדם אשר צומח בסביבה שוממה ולכן אין נהנים מצילו, מסמל את רצון הגדלות והגאווה הנבובה, זהו הגורם אשר הביא את האדם הראשון לידי חטא.
ולכן התיקון,
- שני תולעת – ישפיל עצמו כתולעת מן החי (=כמו האדם שיש בו רוח חיים) וכאזוב מהצומח שהאדם נברא מהאדמה, האזוב יזכיר לאדם מהיכן נוצר ולכן אל לו להתגאות.
כלומר, המרכיבים ארז – תולעת – ואזוב, מסמלים את הגורמים ואת סיבת השורש שהביאו את האדם למצב הנתון.
באופן דומה נציין כי על אף העומס היומיומי בו נתונים מנהלים רבים, אי-השקעת תשומת לב מספקת בגורמים שהציתו את השריפה אלא התמקדות בכיבוי השריפה באופן נקודתי, או לחילופין, תחושת גדלות שמביאה לעיגול פינות או אי-ציות לנהלים הארגוניים, מצית באופן זה את השריפה הבאה. אמנם כאמור, כיבוי שריפות הוא חלק בלתי נפרד מהמציאות הניהולית-ארגונית אך עדיין קיימת השאלה כמה זמן יוותר לך כמנהל להשקיע בדברים הנכונים.
יתר על כן, לא פחות חשוב היא הלמידה המופקת מהשריפה, מדובר בהזדמנות לחשיבה ולחידוד התהליכים הארגוניים. בכוחו של תהליך זה עוצמה עסקית, כלכלית ומוניטינית שכן הוא מאפשר להימנע משגיאות העבר, לשחזר הצלחות ולחסוך משאבים יקרים. במקום להמשיך לדרוך במקום ולכבות את אותן שריפות (אותה הגברת בשינוי אדרת), מומלץ להשקיע בשיפור הקיים ולהבטיח אי הישנותם גם בעתיד. לכן, במקום לעבוד בקצב אש פשוט תדאגו להרחיק את חומר הבעירה.
הצטרפו לעשרות המנהלים ובעלי העסקים שנהנים מהניוזלטר של נוגט אסטרטגיות.
הירשמו לקבלת טיפים, מאמרים ולעדכונים מהבלוג השבועי "תורת הארגונים"
לינק למאמר 2017, חוקת: שיעור במנהיגות: מה בין משה רבינו לג'ינגס חאן?
לינק למאמר 2016, חוקת: כל אחד וההנעה שלו