הבערת אש על ההדסון
ב-15 לינואר 2009 הטייס סאלי סאלנברגר הנחית בשלום מטוס איירבוס על נהר ההדסון והציל את 155 הנוסעים שעל סיפונו. הטייס ביצע נחיתת אונס נדירה לאחר שהבין כי בשניות ספורות לא יצליח לנתב את המטוס למסלול הנחיתה הקרוב כמתחייב בנהלי המועצה הלאומית לבטיחות בתעבורה. "נס על ההדסון" ממחיש הצורך לחרוג לעיתים מנהלים כתובים אל מול תנאי המציאות הדורשים התמודדות גמישה בזמן אמת.
לא רק על ההדסון, השינויים התדירים ורמה גבוהה יחסית של אי וודאות מחייבים ארגונים להתגמש לעיתים מנהלים וכללי העבודה ולמצוא פתרונות הן יצירתיים, הן קונבנציונליים למגוון מצבים.
נהלים וקווי מדיניות נותנים מסגרת חשובה המאפשרת להתנהל בארגון בעקביות ובבהירות תוך מתן מענה לאתגרים שכיחים בעבודה השוטפת. עם זאת לעיתים יש נסיבות שנדרש לחרוג מכללים אלה. במקרה כזה, חשוב להקפיד כי החרגות ייעשו באופן מושכל ומנומק (=ככל האפשר) שכן על אף ההבנה בחשיבות החיונית לנהוג באופן קבוע ועקבי עפ"י הנהלים, קיימת גם הבנה כי לעיתים יש לבחון כל מקרה לגופו ולהבין היכן יש צורך להתגמש ולנהוג אחרת.
על כך בפרשת השבוע, פרשת ויקהל שם נאמר:
"לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת" (שמות לה, ג)
הבערת אש נכללת הרי ברשימת המלאכות האסורות בשבת, אם כן מה טעם ההתייחסות הספציפית לאיסור זה?
נראה כי הצורך בחיזוק הכלל שאין להבעיר אש בשבת, נובע בשל מגוון הקשרים הקשורים באש שעלולים לכאורה להצדיק החרגות מאיסור זה, נפרט:
- האש כאמצעי – הבערת אש היא אמצעי לביצוע פעולה אחרת, למשל להרתחת מים, בישול, התכת מתכות וכו'. ניתן היה לחשוב שבשל כך פעולה זו תהיה מותרת בשבת, הכתוב מייחד הדיבור עליה – להורות כי איסורה שווה לשאר.
- אוכל נפש – סוף פרשת כי תשא עוסק ברגלים, בהם מותר להעביר אש להכין אוכל נפש. לאור קווי הדמיון בין ימי חג לשבת ניתן היה להסיק שגם בשבת יהיה מותר – באה התורה לציין אעפ"י שבחג מותרת העברת אש, בשבת נאסרה.
- "מֹשְׁבֹתֵיכֶם" – לא נאסרה האש במקדש, שם הקריבו קורבנות תמיד ומוספים גם בשבת, מכאן שניתן היה לראות פתח להתיר השימוש באש גם בבתים, באה התורה וציינה כי האיסור מתקיים ב-"מֹשְׁבֹתֵיכֶם".
- בריאת האש – הטעם לשבת "כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ" (שמות לא, יז). ניתן היה להניח שהמלאכות שנאסרו הן המלאכות שנבראו עד ערב שבת. מאחר והאש נבראה במוצאי שבת (פסחים דף נד ע"א), בחרה התורה להדגיש באופן ספציפי איסור זה.
- הבערת אש כסימבול – בשבת ישראל נחים מעמל השבוע, נראה כי פניות זו עלולה לעורר מחלוקות וויכוחים, מכאן שניתן לראות את האש כסימבול שלא להבעיר את אש המחלוקת.
יש האומרים כי כללים נועדו כדי להפר אותם – איננו מצדדים באמירה זו. עם זאת המציאות הדינמית מחייבת גמישות מודעת ומושכלת גם אל מול הכללים הכתובים. יש ארגונים שאף הגדירו נוהל החרגה במטרה ליצור תהליך שיטתי למקרים בהם נדרשת חריגה למשל מתהליך מוגדר או תכולות מאושרות.
באופן דומה לאורך וועדת החקירה על אירוע ההדסון, הטייס שב והדגיש כי לסיטואציה שנוצרה לא קיים נוהל למשל ציין: "איש לא אמר שתאבד את שני המנועים בגובה נמוך יותר מכל מטוס סילון בהיסטוריה" או "איש מעולם לא הוכשר לתקרית מסוג זה".
מנגד, בהינתן הכלל המפורש של איסור הבערת אש בשבת, כל מחשבה לנסות להקל על איסור זה בשל מגוון סיבות משיקות אינה רלוונטית שכן נראה כי במקרה זה אין לגיטימציה להגדרת החרגות הנובעות ספציפית מפעולת הבערת האש אלא רק להחרגות הקשורות לכלל הפעולות האסורות בשבת כדוגמת פיקוח נפש.
הבערת אש בשבת והנחיתה על ההדסון הינן דוגמאות למיומנות הקריטית של התנהלות בתוך טווחי הגמישות הן בשגרה, הן בעת חירום – הבנת מסגרת הפעולה הקבועה לצד הבנה האם נדרשת והאם מתאפשרת גמישות לאור סיטואציה וכן ההבנה של מהי הגמישות המיטבית לאור האילוצים וכן אלו נסיבות יוצרות בלבול בין מה שניתן לגמישות לבין מה שלא.