על ביטחון וכלכלה
התלבטות מוכרת בקרב עובדי הייטק היא בין עבודה בחברות גדולות, ותיקות ויציבות לבין עבודה בחברות סטארט-אפ שאמנם מציעות יותר אתגר ואדרנלין אך בדרך כלל אינן מציעות יציבות שכן הישרדותן לרוב תלויה בהשגת מימון משקיעים להמשך פעילותן.
התשובה להתלבטות זו תלויה כמובן במגוון פרמטרים אך בעיקר במבנה אישיות, בסיס כלכלי וסטטוס משפחתי – אשר מאפשרים (או לא) תלות בהכנסה ממקום עבודה עם רמת יציבות לא תמיד ברורה.
תאוריית הצרכים של מאסלו מניחה כי קיימים צרכים אוניברסליים המשותפים לכל בני האדם אשר מניעים אותם. הצרכים האוניברסליים מדורגים באופן היררכי על-פי סדר חשיבותם. חמשת השלבים בתאוריה (מתוארים בתרשים לעיל) מתבססים על שני סוגי מניעים: חסך וגדילה. מניעי החסך פועלים כדי למלא חסך בדברים חיוניים לקיום הפיזיולוגי והפסיכולוגי של האדם כגון מזון, ביטחון-יציבות ואהבה. עם מילוי צרכי החסך, האדם פנוי להתמקד במניעי גדילה אשר על אף שאינם חיוניים לקיומו הבסיסי, הם מספקים לו את 'טעם החיים' וכוללים למשל צרכים קוגניטיביים, צרכים אסתטיים והצורך במימוש עצמי.
אם כן, מבחינת תאוריית הצרכים של מאסלו, ההתלבטות לגבי עבודה בחברה גדולה ויציבה אל מול עבודה בחברת סטארט-אפ, לכאורה אינה קיימת שכן בטחון ויציבות הינם צרכי חסך אשר סיפוקם קודם לצרכי גדילה של מימוש עצמי באמצעות אתגר מקצועי.
על כך בפרשת השבוע פרשת בחוקותי שם נאמר:
"וְהִשִּׂיג לָכֶם דַּיִשׁ אֶת-בָּצִיר, וּבָצִיר יַשִּׂיג אֶת-זָרַע; וַאֲכַלְתֶּם לַחְמְכֶם לָשֹׂבַע, וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח בְּאַרְצְכֶם" (ויקרא כ"ו, ה').
פסוק זה הינו חלק מהברכות שישראל יתברכו אם ילכו בחוקות ה'.
מכאן עולה השאלה:
מדוע קושר השפע הכלכלי לישיבה בטח בארצם?
נסביר,
עפ"י פירוש אנשי המוסר, כאשר הפת חסרה והפרנסה אינה מצויה אנשים מתנכרים זה לזה, מסתכסכים וכך נפגעת תחושת הביטחון הכללית, כי כשעוסקים בהישרדות הכל נראים כחשודים.
הסבר נוסף ומשלים, מתבסס על ההבנה כי קיימת תלות הדדית ודו צדדית בין שפע כלכלי ותחושת ביטחון. שכן, כדי ליהנות משפע כלכלי יש צורך קודם כל בהשגת תחושת ביטחון ולהפך. תחושת הביטחון תושג כאמור, אם העם: (א) ישב בארצו (ב) ינהג בצדק, בצדקה ובמשפט. מכאן נראה למשל כי בארצות ניכר, על אף השפע הכלכלי, לא תמיד ניתן ליהנות ממנו מאחר ותחושת הביטחון (למשל בשל אנטישמיות) תלויה באחרים – במקומיים ולכן נאמר:
- "וַאֲכַלְתֶּם לַחְמְכֶם לָשֹׂבַע" – יאכלו ממעשה ידיהם ולא יהיו תלויים בחסדי אחרים ולכן יסתפקו במה שידם משגת מאחר ומרגישים בטוחים כי בארצם הם.
- "וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח בְּאַרְצְכֶם" – כאמור, לא ירגישו מחסור כלכלי וחוסר בטחון קיומי. שני אלה גורמים לעמים לנדוד מארצם ולהגר לארצות אחרות, ושם כאמור, אף שיתכן שיותר טוב מארצם – הבעיה לא תיעלם, עדיין יתעסקו עם צרכי החסך וימשיכו לתור אחר מזון וביטחון. כפי שהיטיבה חווה אלברשטיין לתאר בשיר 'לונדון'.
אגב, קשר בין בטחון לכלכלה מצאנו גם בתהילים (קמ"ז, י"ד): "הַשָּׂם-גְּבוּלֵךְ שָׁלוֹם; חֵלֶב חִטִּים, יַשְׂבִּיעֵךְ."
ביקורת על התיאורייה של מאסלו עלתה במחקר שכלל כ-60 אלף משתתפים מ-123 מדינות, אשר הצביע כי אמנם קיימים צרכים אנושיים אוניברסליים, אך אין ביניהם קשר של היררכיה והם פועלים פעמים רבות במקביל. כך גם במקרה של ביטחון וכלכלה כפי שמתואר ללא ביטחון אין כלכלה ולהיפך – מדובר, אם כן בצרכים מקבילים.
באופן דומה, ההתייחסות להתלבטות בין עבודה בחברה גדולה ותיקה ויציבה לבין עבודה בחברת סטארט-אפ – שכן לא רק היציבות הכלכלית חשובה אלא גם האתגר, העניין, הצוות, החבר'ה, האווירה והוויב הכללי – כאמור, לעיתים מדובר בצרכים מקבילים ולאו דווקא היררכיים.
הצטרפו לעשרות המנהלים ובעלי העסקים שנהנים מהניוזלטר השבועי של נוגט אסטרטגיות.
הירשמו לקבלת טיפים, מאמרים מקצועיים ועדכונים מהבלוג "תורת הארגונים".