ההצלחה מתחילה ביניכם
כיום, בניגוד לעבר, מערכות המחשוב המודרניות הפכו למרכיב הכרחי לביצוע פעילות ותהליכים עסקיים. ולכן להפסקת פעולתם עלולה להיות השלכה קשה על פעילות ותדמית הארגון. כתוצאה, ארגונים רבים נערכים לכך ומגדירים תוכנית להתאוששות מאסון המשבית את התשתית הטכנולוגית החיונית. אך עד כמה החברות נערכות להתאוששות מפני אסון פנים-ארגוני כדוגמת המעילה בבנק למסחר (פרשת אתי אלון) אשר הובילה לקריסת הבנק?
אסטרטגיה של ארגון, צריכה לעסוק לא רק באיומים ובסיכונים מבחוץ, אלא וביתר שאת, גם באלה שנובעים מבפנים, מתוך החברה.
על כך בפרשת השבוע, שם נאמר:
"וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ, וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין מַחֲרִיד; וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה, מִן-הָאָרֶץ, וְחֶרֶב, לֹא-תַעֲבֹר בְּאַרְצְכֶם" (ויקרא כו, ו).
נשאלת השאלה,
לשם מה הכפילות?
שכן, לאחר שנאמר בפסוק הקודם "וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח בְּאַרְצְכֶם" ובפסוק זה "וְחֶרֶב, לֹא-תַעֲבֹר בְּאַרְצְכֶם" מה הטעם בהוספת המילים "וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ"? מה מוסיפות מילים אלה על הנאמר?
נסביר,
עפ"י הפרשנים: הברכה "וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ" הינה ברכה כללית ויתר הפסוק למעשה מפרט את כוונתה – שלום מסכנת החיות הטורפות ומפני סכנות טבע ("וְאֵין מַחֲרִיד") וכן במקרה של מלחמה בין העמים מסביב, לא תהיה השפעה על ארצכם וְחֶרֶב (של עמים אחרים), לֹא-תַעֲבֹר בְּאַרְצְכֶם. מצב של שלום אשר ילווה בשגשוג ופריחה כלכלית ורוחנית.
פירוש אחר של האבן עזרא, אשר בלשונו המדויקת, מסביר את העניין במילה אחת, "וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ" – ביניכם.
אכן סכנות טבע, אויבים ופגעים רעים משבשות את החיים ומקשות על תפקוד תקין. אך כאשר הסכסוכים הם פנימיים, בתוך החברה, הרי זה הורס מהיסוד. ולכן השגשוג הכלכלי, הרוחני והפוליטי יהיה בעל משמעות והחברה תוכל ליהנות מכך רק אם יהיה שלום חברתי – "ביניכם" ואז גם אם יהיו אסונות או מלחמות, בשל האחדות הפנימית – ניתן יהיה להתגבר ולנצח. שכן הברכה "וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ" מהווה תנאי יסודי והכרחי לקיומם של שאר ההבטחות הטובות.
אחד מתפקידיו העיקריים של מנהל-מנהיג הוא לגבש את ציוותו סביב מטרות הארגון כתנאי יסודי והכרחי להצלחה ולעמידה ביעדים. צוות אפקטיבי הוא צוות מלוכד סביב מטרה משותפת, מחויבות, אמון הדדי ודחף למצוינות. השקעה בלכידות הצוות תסייע, בין היתר, במזעור הסיכונים הקשורים בהון אנושי מחד, ובהשגת המטרות הארגונית בהצלחה מנגד.
הצטרפו לעשרות המנהלים ובעלי העסקים שנהנים מהניוזלטר השבועי של נוגט אסטרטגיות.
הירשמו לקבלת הטיפ השבועי, מאמרים מקצועיים ועדכונים מהבלוג "תורת הארגונים".
(2016) טונות של כסף – לא קונים גרם של כבוד
ב-1 ביולי 2015 הצביעו 58 חברי כנסת, בקריאה טרומית, בעד הצעת החוק למניעת התעמרות בעבודה. הצעת החוק מגדירה התעמרות בעבודה כהתנהגות חוזרת ונשנית כלפי אדם שיוצרת עבורו סביבה עוינת, מבזה ומשפילה עד כדי שיבוש יכולתו לבצע את עבודתו.
עפ"י מחקר שביצע משרד הכלכלה: "לתופעה יש היבט כלכלי, הפסד של 1.5 מיליארד שקל למשק. ל- 51% מהעובדים שהתעמרו בהם – זה פגע במוטיבציה. 11% הפסיקו לעבוד". עפ"י מרב מיכאלי, יוזמת החוק, "התעמרות גורמת לבעיות בריאותיות, שעולות למשק מעל ל-2 מיליון ימי עבודה בשנה".
יתרה מכך, התעמרות בעבודה פוגעת בערך יסוד של מדינת ישראל – כבוד האדם וחירותו.
פרשת השבוע, פרשת בהר, מתייחסת לסוגיה זו בפסוק: "וְכִי-יָמוּךְ אָחִיךָ עִמָּךְ, וְנִמְכַּר-לָךְ–לֹא-תַעֲבֹד בּוֹ, עֲבֹדַת עָבֶד" (ויקרא כ"ה, ל"ט) .
התורה אסרה לעבוד עבודת עבד במי ששכרת או קנית כעבד.
מהי אם כן עבודת עבד?
עפ"י רש"י, עבודת עבד היא עבודה של גנאי – שיהא ניכר בה כעבד, שלא יוליך כליו אחריו לבית המרחץ ולא ינעל לו מנעוליו. ויש המוסיפים, שלא יטיל עליו עבודות שיש בהן ביזיון, עינוי והכנעה.
ישנן עוד שתי אזהרות דומות:
- פסוק מ"ג: "לֹא-תִרְדֶּה בוֹ, בְּפָרֶךְ; וְיָרֵאתָ, מֵאֱלֹהֶיךָ"
- פסוק מ"ו: "וּבְאַחֵיכֶם בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל אִישׁ בְּאָחִיו, לֹא-תִרְדֶּה בוֹ בְּפָרֶךְ"
עפ"י רשי פירוש המילה "בפרך" היא מלאכה שלא לצורך – כדי לענותו, אל תאמר לו… החם (חמם) לי את הכוס הזו ואינו צריך לה או עדור תחת הגפן הזו עד שאבוא שמא מאחר ונמצא עושה עבודה שלא לצורך.
נציין כי אין הדיון עוסק בהטלת עבודה קשה אלא בהטלת עבודה שאינה לצורך, עבודה המזלזלת בכבודו של האדם.
המחיר הארגוני של תופעת ההתעמרות בעבודה כולל בין היתר עלייה בהיעדרויות, מחלות ואיחורים, תחלופת עובדים, ירידה בפרודוקטיביות, במוטיבציה, בשביעות הרצון, ביצירתיות ובמוניטין החברה.
בהקשר זה נמליץ על אימוץ גישה חיובית ואופטימית כערך וכדרך התנהגות.
כך למשל, גם אם איכות העבודה המונחת לפניך,
לאחר הבטחות וימי עבודה רבים,
היא להערכתך ברמה בינונית –
זכור, כי מישהו השקיע זמן, מחשבה, מאמץ, אכפתיות ואנרגיה כדי לייצר אותה.
הערך את העובד על כך (!)
והראה לו כיצד לשפר ולהשתפר –
גרום לו לצמוח ולהיות טוב יותר להבא.
מנהל המעריך את עבודתו של העובד יזכה בעובד המעריך ומחויב הן למנהל והן למקום העבודה.
הצטרפו לעשרות המנהלים ובעלי העסקים שנהנים מהניוזלטר השבועי של נוגט אסטרטגיות.
הירשמו לקבלת הטיפ השבועי, מאמרים מקצועיים ועדכונים מהבלוג "תורת הארגונים".