איזה סוג מנכ"ל אתה?

*** להזמנת ספר תורת הארגונים ***

לאחרונה פגשתי שני סגנונות של מנכ"לות. האחד ממוקד בניהול מנהלים, השני בבניית הנהלה. ההבדל ביניהם מהותי-אסטרטגי, ובעל משמעות לא רק להווה אלא בעיקר לעתיד. מנהל מנהלים מגדיר יעדים, מקבל החלטות, פותר מחלוקות ומוודא שכל מנהל עומד ביעדים שבתחום אחריותו. זה חשוב, אבל לא מספיק. שכן עדיין כל סוגיה מהותית חוזרת לשולחן המנכ"ל, המנהלים יודעים לבצע אך לא בהכרח להכריע, וכאשר הכיוון הארגוני נשען בעיקר על פרשנות אישית של המנכ"ל, הארגון בפועל נשען על אדם אחד. בניית הנהלה היא סיפור אחר. המנכ"ל מייצר סביבו מנהלים שמבינים את הארגון מעבר לתחום שעליו הם אחראים, שותפים לגיבוש ההחלטות, מסוגלים לאתגר אותו, ולאחר שהתקבלה החלטה – מחזיקים אותה יחד איתו. השאלה שמנכ"ל צריך לשאול אינה רק האם ההנהלה מתפקדת היטב, אלא האם היא מסוגלת להחזיק את הארגון.

על כך בפרשת השבוע, פרשת כי-תבוא שם נאמר:

"וַיְצַו מֹשֶׁה וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הָעָם לֵאמֹר: שָׁמֹר אֶת כָּל הַמִּצְוָה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם" (דברים כז, א).

לרוב נאמר "וידבר משה", "ויאמר משה" וכו'. כאן, המקום היחיד בו משה מצרף עמו את זקני ישראל בציווי אל העם. מה מיוחד במצווה זו?

משה והזקנים מצווים את העם לשמור את כל המצוות כשייכנסו לארץ ישראל. בפסוק הבא מתואר הציווי על שתים עשרה האבנים שיוקמו עם הכניסה לארץ, ועליהן ייכתבו דברי התורה. האבנים ישמשו עדות וזיכרון לברית ולקיום דברי התורה. שלוש פעמים נצטוו לקחת י"ב  אבנים: בירדן, בגלגל ובהר עיבל, ועליהן לכתוב את על דברי התורה "בשבעים לשון" עפ"י רש"י – בשבעים פירוש.

עיתוי הציווי משמעותי. משה עומד לפני מותו ופרידתו מהעם, ויודע שלא ייכנס עמם לארץ. המצווה עתידה להתקיים בארץ. לכן מצרף אליו את הזקנים – האנשים שינהיגו העם ויהיה בידם להמשיך ולקיים את הציווי. משה אינו מחכה לזמן בו ייעדר כדי שהזקנים ייכנסו לתפקידם, ההנהגה שתמשיך אחריו נבנית עוד בתקופת מנהיגותו. לכן בעת הציווי נוכחת גם ההנהגה שתוכל לשאת אותו הלאה. 

רעיון דומה עולה גם בצוואותיהם של יעקב ויוסף. יעקב מצווה את יוסף להעלותו לקבורה במערת המכפלה, ולא להשהותו במצרים אף באופן זמני. יוסף כשליט מצרים נמצא במעמד המאפשר לו לקיים בקשה זו כלשונה – באופן מיידי. יוסף, לעומתו, משביע את אחיו להעלות עצמותיו לכנען כאשר ייגאלו ממצרים. שכן האחים בעת הציווי לא היו בעמדה שאפשרה לקיים את צוואתו באופן מידי. ההבדל, כאמור, אינו טמון במהות הציווי אלא בעמדה של מי שאמור לקיים אותו. 

גם בארגון עולה עיקרון זה – מנהיגות אינה רק הובלת הארגון, היא גם בניית יכולות הנהגה להוביל אותו. עפ"י משה, בניית ההמשכיות היא אחת ממשימות המנהיג בעודו בתפקיד. ולכן אולי המדד המעניין ביותר למנכ"ל הוא עד כמה הצליח לבנות הנהלה חזקה שאינה זקוקה לו באופן צמוד, כדי להמשיך להוביל את הצלחת הארגון. איזה סוג מנכל אתה – מנהל מנהלים או בונה הנהלה?

 

 

***  הבלוג האהוב גם בספר ***