מאמר חגיגי סוכות תשפ"ז:

"ושמחת בחגך" – גם בארגון

*** להזמנת ספר תורת הארגונים ***

ארגונים משקיעים רבות בהגדרת מנגנונים, בקרה על יעדים, מדידת תוצאות והפקת לקחים. עם זאת, לעיתים נראה כי חסר מנגנון ניהולי מקביל של עצירה כדי לשמוח בהישגים ובהצלחות. כשמשהו משתבש, הארגון משקיע תשומות כדי לנתח את מקור הכשל, להפיק לקחים ולהגדיר מה צריך לעשות אחרת. לעומת זאת, כשמשהו מצליח הנטייה היא לרוב לציין זאת בקצרה, ולעבור הלאה ליעד הבא.

להצלחה יש ערך ניהולי מעבר לתוצאה עצמה. הכרה בהצלחה נותנת משמעות לעשייה, למאמץ ולתרומה של האנשים, מחזקת את תחושת השותפות סביב הישג משותף ומעניקה מוטיבציה להמשיך להצליח – יחד. היא גם מאפשרת להתבונן בהישג ולשאול: מה איפשר אותו ומה מתוך זה נכון לשמר ולחזק כבסיס להצלחה העתידית?

למעשה, גם לארגון יש ימי חג. נקודות זמן שבהן הושג יעד משמעותי, הושלם מהלך מורכב או נוצרה הצלחה שראוי לעצור, להכיר בה ולשמוח יחד.

חג הסוכות מגיע לאחר תקופה של עבודה, עמל ואסיף, ובמרכזו הציווי:

"שבְעַת יָמִים תָּחֹג לה' אֱ-לֹהֶיךָ… כִּי יְבָרֶכְךָ ה' אֱ-לֹהֶיךָ בְּכֹל תְּבוּאָתְךָ וּבְכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ, וְהָיִיתָ, אַךְ שָׂמֵחַ" (דברים טז, טו).

בסוכות יש מצוות שמחה והיא נזכרת פעמיים גם בפסוק יד "ושמחת בחגך". גם בשבועות יש מצוות שמחה "ושמחת לפני ה' א-לוהיך" (יא) לעומת זאת, בפסח לא נזכרת מצוות השמחה. מדוע?

השמחה בסוכות קשורה לפרי העשייה. שני הסברים מדגישים את השלמות שבנקודת זמן זו:

• מחזור חקלאי: בפסח התבואה טרם נקצרה, לא נאמרה שמחה. בשבועות חג הקציר, נקצרה התבואה, אך הגפנים טרם נבצרו, לכן נאמרה שמחה אחת. סוכות, חג האסיף – השמחה ביבולים שלמה שכן, גם התבואה וגם הפירות נאספו, לכן נזכרה שמחה כפולה.
• תורה וארץ ישראל: שני הגורמים לשמחה הם תורה וארץ ישראל. בפסח בני ישראל עדיין במצרים וטרם קיבלו את התורה, על כן אין ציווי שמחה מאחר ואין עדיין לא ארץ ולא תורה. בשבועות חג מתן תורה, בני ישראל קיבלו את התורה, אך עדיין לא נכנסו לארץ ישראל, על כן נאמרה שמחה אחת בשל התורה. סוכות, חל, עפ"י לוח השנה המקראי, אחרי חג החירות וחג מתן תורה, לכן מתקיימת בו שמחה שלמה – שמחת הארץ ושמחת התורה. על כן נקבע חג שמחת תורה בסוף סוכות, בשמיני עצרת – בחג שבו השמחה השלמה.

בשני ההסברים השמחה קשורה לנקודת זמן שבה התוצאה שלמה לאחר תהליך של עבודה ומאמץ. 

באופן דומה, גם בארגון, כשתוצאה מושגת זהו יום חג ארגוני שנכון לתת לו תשומת לב ניהולית. עצירה כזו אינה רק ביטוי של שמחה; היא מאפשרת לארגון גם למידה – לזהות מה איפשר את ההצלחה, מה נכון לשמר ומה ניתן להפוך ליכולת ארגונית. ארגון שממהר לעבור מהצלחה ליעד הבא עלול לאבד חלק מהערך שיצר. ארגון שעוצר כדי להכיר בהצלחה ולהבין אותה מאפשר להישג חד־פעמי להפוך ליכולת ארגונית. כי ניהול אינו רק היכולת להגיע אל היעד, אלא גם היכולת לעצור כשמצליחים להשיגו, להכיר בו, לשמוח בו ולבנות על בסיסו עוד שעל בדרך לתוצאות הבאות. יישום עיקרון "ושמחת בחגך" – גם בארגון.

חג שמח !

 

***  הבלוג האהוב גם בספר ***