יתרון אינו חסינות
*** להזמנת ספר תורת הארגונים ***
במיוחד בתקופות משבר ופיטורים, עובדים נוטים להישען על היתרונות שמבדלים אותם מאחרים. עובד ותיק נשען על הניסיון והנאמנות שלו; צעיר על האנרגיה והגמישות; צוות יחידה מקצועית על המומחיות הייחודית שלהם; ועובדי שטח על ההיכרות
האישית ארוכת השנים עם לקוחות החברה. כל אחד עשוי לחשוב שהיתרון היחסי שלו יגן עליו מפני גזירת הפיטורים.
אבל יתרון יחסי אינו בהכרח הגנה מפני איום המשותף לכולם. כאשר ארגון מתמודד עם מחסור במזומנים, צמצום פעילות או שינוי ארגוני – הוותק, המומחיות, הגמישות או הקרבה ללקוח אינם בהכרח מגנים מפני התוצאה.
על כך בפרשת השבוע, פרשת האזינו, שם נאמר:
"מִחוּץ תְּשַׁכֶּל חֶרֶב וּמֵחֲדָרִים אֵימָה גַּם בָּחוּר גַּם בְּתוּלָה יוֹנֵק עִם אִישׁ שֵׂיבָה" (דברים לב, כה).
משה מתאר את תוצאות התרחקותו של עם ישראל מדרך המוסר והישר. הוא מצייר מציאות שבה אויבים אכזריים מנצחים ומכים את ישראל, כי ה' מסרם בידיהם ולא בשל גבורתם, ולעם אין כל מפלט או מילוט ממציאות זו – גם לא באמצעות שינוי מקום או הישענות על מאפיינים אישיים, שכן:
- "מִחוּץ – תְּשַׁכֶּל חֶרֶב": בחוץ נמצאת החרב. מי שיבקש להתרחק מן הסכנה למרחבים לא מיושבים, לא ימצא שם ביטחון, חיילי האויב פרוסים בכל מקום.
- "וּמֵחֲדָרִים – אֵימָה": גם מי שיבקש להסתתר פנימה, לא ימצא ביטחון או מנוחה, הפחד שהאויב יהרגם מגיע גם לשם.
משה מרחיב את התמונה מעבר למיקום, גם למאפיינים אישיים שנדמה שאפשר להישען עליהם כדי להינצל כגון גיל, כוח או חולשה:
- "בָּחוּר": יהיו צעירים אשר יבטחו בגבורתם להילחם ולהינצל.
- "בְּתוּלָה": יהיו נשים שיחשבו להינצל בשל הרחמים שמעוררות בחולשתן או בשל יופיין.
- "יוֹנֵק עִם אִישׁ שֵׂיבָה": גם מי שאמור להיות מוגן בשל חולשתו או גילו אינו ניצל. "יוֹנֵק": לא תהיה חמלה על תינוקות בשל תמימותם או גילם, ולא על "אִישׁ שֵׂיבָה" בשל כבודו וגילו.
לכל אחד מאפיין אחר, וכל אחד עשוי לחשוב שהמאפיין שלו יעניק לו חסינות בעת משבר. אך מול המציאות המתוארת, המאפיינים האישיים אינם מספקים הגנה – בחוץ או בפנים, בחור או בתולה, יונק או איש שיבה – היתרונות שונים וחשובים אך המציאות המשותפת חזקה יותר.
גם בארגון, הניסיון, המומחיות, הגמישות או הקרבה ללקוח הם ללא ספק יתרונות חשובים. אבל יש מצבים שגם היתרון שמבדיל עובדים מסוימים מאחרים אינו בהכרח מגן עליהם מפני מציאות שמשפיעה על כולם. נקודת העיוורון מתחילה כאשר היתרון הופך להנחת הגנה. כשמניחים שהיתרון יגן עלינו, אנחנו עלולים להסתכל פחות על המציאות נכוחה ולפספס את השפעת הכוחות שפועלים על כולם. עובד ותיק, צעיר, מומחה או איש שטח עשויים להביא ערך שונה לארגון; אבל כאשר המציאות מחייבת צמצום, גם יתרון משמעותי אינו בהכרח מגן מפני ההחלטה הארגונית. היתרון היחסי שלנו הוא נכס, אך אינו תמיד מהווה חסינות והגנה מפני איום משותף.
*** הבלוג האהוב גם בספר ***


