הדג מצליח מהראש –

מהות המנהיגות

 

אחד הגורמים המרכזיים ביכולתו של ארגון לשגשג הינו רמת המנהיגות, שכן, הדג מצליח מהראש. חזונו של מנהיג מתבטא ביכולתו  לתת מענה מדויק לשאלה = כיצד אנו מתכוננים להצליח בעסק שלנו? מענה אשר ישלב הגדרת יכולות הבידול והעוצמה של הארגון, אלה שיאפשרו רווחיות במגרש התחרותי מחד, יחד עם חלומות מעוררי השראה ושאיפות נועזות מנגד.

על מהות המנהיגות, בפרשת השבוע, פרשת יתרו, שם נאמר:

"וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִים, וַיָּבֹאוּ מִדְבַּר סִינַי, וַיַּחֲנוּ, בַּמִּדְבָּר; וַיִּחַן-שָׁם יִשְׂרָאֵל, נֶגֶד הָהָר" (שמות י"ט, ב').

שלוש שאלות עולות מהפסוק:

1.      רבים – יחיד: בתחילה הפסוק כתוב בלשון רבים "וַיִּסְעוּ…. וַיָּבֹאו.. וַיַּחֲנוּ"  אם כן למה בסופו עובר ללשון יחיד  "וַיִּחַן"?

2.      כפילות: לאחר שנאמר וַיַּחֲנוּ –מה הטעם להוסיף את המילה  וַיִּחַן?

3.      מילה לכאורה מיותרת: לשם מה הוסיף את המילה "שָׁם" שכן הפסוק נהיר גם בלעדיה ("וַיִּחַן יִשְׂרָאֵל, נֶגֶד הָהָר")?

רש"י מפרש פסוק זה  'כאיש אחד בלב אחד, אשר כל שאר החניות היו בתרעומת ובמחלוקת'.
אם כן, רש"י מתייחס ל-"וַיִּחַן" – כביטוי לאחדות העם, בשל השינוי בלשון הפסוק.

נשאל אם כן, מה עורר את בני ישראל לאחדות – מאחר שידוע כי מעט קודם לכן, על שפת ים סוף היו קבוצות בבני ישראל ולאחר מכן היו 'תרעומת ומחלוקת' כדברי רש"י?

נסביר,

השונות בין בני אדם מגוונת ומקיפה את כל תחומי החיים. דעות, רצונות, אינטרסים ועמדות לרוב יגרמו למחלוקות ולחילוקי דעות.

וַיַּחֲנוּ בַּמִּדְבָּר – ראשי העם שהיו מפולגים בעמדתם ובדעתם, החליטו שיש להגיע להסכמה ולאחדות כדי שיהיו ראויים לקבל את התורה ומסוגלים להנחילה לעם באופן שתהיה מקובלת על כולם. הסוד להשגת אחדות זו, היא ע"י דוגמא אישית של המנהיגים שנהגו בענווה ובכבוד לזולת. התנהגות זו למדו מהר סיני שמיעט עצמו כנגד שאר ההרים ובזכות זה זכה שתינתן עליו התורה. ומאחר והמנהיגים וראשי העם מאוחדים ונוהגים בענווה אז גם המונהגים – בני ישראל נהגו כך. כל אחד הרים את ראשו ללמוד מזה הגבוה ממנו על מנת לשאוב השראה ודוגמא לדרך הראויה להתנהגות. הזקנים הביטו אל הר סיני ונהגו בענווה, העם הביט בזקנים והתאחד.

על כן תוספת המילה "שָׁם", שבמקום הספציפי הזה – מול הר סיני התרחשה לראשונה האחדות בעם ישראל.  ומכאן גם ההסבר לכפילות לכאורה בשורש ח.נ.ה, שכן בא הפסוק להבהיר כי כשחנו לא היו מאוחדים לעומת "ויחן" המבטא את אחדותם.

יכולתו של מנהיג לשמש כמגדלור המוביל את הארגון ואנשיו לעבר החזון תוך רתימת העובדים למימושו הוא שיוביל להצלחת הארגון.  על החזון להעניק לאנשים תחושה ברורה לגבי הכיוון המוביל לרווחיות ולהשראה ולהמריץ אותם למימושו, הן ע"י דוגמא אישית של המנהיג והן מכח ההזדהות והרצון המשותף לתרום ולהיות חלק ממשהו גדול וחשוב.

***  חדש – הבלוג האהוב גם בספר ***

 *** פרטים והזמנות: ספר תורת הארגונים ***