הדג מצליח מהראש –

מהות המנהיגות

 

אחד הגורמים המרכזיים ביכולתו של ארגון לשגשג הינו רמת המנהיגות, שכן, הדג מצליח מהראש. חזונו של מנהיג מתבטא ביכולתו  לתת מענה מדויק לשאלה = כיצד אנו מתכוננים להצליח בעסק שלנו? מענה אשר ישלב הגדרת יכולות הבידול והעוצמה של הארגון, אלה שיאפשרו רווחיות במגרש התחרותי מחד, יחד עם חלומות מעוררי השראה ושאיפות נועזות מנגד.

על מהות המנהיגות, בפרשת השבוע, פרשת יתרו, שם נאמר:

“וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִים, וַיָּבֹאוּ מִדְבַּר סִינַי, וַיַּחֲנוּ, בַּמִּדְבָּר; וַיִּחַן-שָׁם יִשְׂרָאֵל, נֶגֶד הָהָר” (שמות י”ט, ב’).

שלוש שאלות עולות מהפסוק:

1.      רבים – יחיד: בתחילה הפסוק כתוב בלשון רבים “וַיִּסְעוּ…. וַיָּבֹאו.. וַיַּחֲנוּ”  אם כן למה בסופו עובר ללשון יחיד  “וַיִּחַן”?

2.      כפילות: לאחר שנאמר וַיַּחֲנוּ –מה הטעם להוסיף את המילה  וַיִּחַן?

3.      מילה לכאורה מיותרת: לשם מה הוסיף את המילה “שָׁם” שכן הפסוק נהיר גם בלעדיה (“וַיִּחַן יִשְׂרָאֵל, נֶגֶד הָהָר”)?

רש”י מפרש פסוק זה  ‘כאיש אחד בלב אחד, אשר כל שאר החניות היו בתרעומת ובמחלוקת’.
אם כן, רש”י מתייחס ל-“וַיִּחַן” – כביטוי לאחדות העם, בשל השינוי בלשון הפסוק.

נשאל אם כן, מה עורר את בני ישראל לאחדות – מאחר שידוע כי מעט קודם לכן, על שפת ים סוף היו קבוצות בבני ישראל ולאחר מכן היו ‘תרעומת ומחלוקת’ כדברי רש”י?

נסביר,

השונות בין בני אדם מגוונת ומקיפה את כל תחומי החיים. דעות, רצונות, אינטרסים ועמדות לרוב יגרמו למחלוקות ולחילוקי דעות.

וַיַּחֲנוּ בַּמִּדְבָּר – ראשי העם שהיו מפולגים בעמדתם ובדעתם, החליטו שיש להגיע להסכמה ולאחדות כדי שיהיו ראויים לקבל את התורה ומסוגלים להנחילה לעם באופן שתהיה מקובלת על כולם. הסוד להשגת אחדות זו, היא ע”י דוגמא אישית של המנהיגים שנהגו בענווה ובכבוד לזולת. התנהגות זו למדו מהר סיני שמיעט עצמו כנגד שאר ההרים ובזכות זה זכה שתינתן עליו התורה. ומאחר והמנהיגים וראשי העם מאוחדים ונוהגים בענווה אז גם המונהגים – בני ישראל נהגו כך. כל אחד הרים את ראשו ללמוד מזה הגבוה ממנו על מנת לשאוב השראה ודוגמא לדרך הראויה להתנהגות. הזקנים הביטו אל הר סיני ונהגו בענווה, העם הביט בזקנים והתאחד.

על כן תוספת המילה “שָׁם”, שבמקום הספציפי הזה – מול הר סיני התרחשה לראשונה האחדות בעם ישראל.  ומכאן גם ההסבר לכפילות לכאורה בשורש ח.נ.ה, שכן בא הפסוק להבהיר כי כשחנו לא היו מאוחדים לעומת “ויחן” המבטא את אחדותם.

יכולתו של מנהיג לשמש כמגדלור המוביל את הארגון ואנשיו לעבר החזון תוך רתימת העובדים למימושו הוא שיוביל להצלחת הארגון.  על החזון להעניק לאנשים תחושה ברורה לגבי הכיוון המוביל לרווחיות ולהשראה ולהמריץ אותם למימושו, הן ע”י דוגמא אישית של המנהיג והן מכח ההזדהות והרצון המשותף לתרום ולהיות חלק ממשהו גדול וחשוב.

 

הצטרפו לעשרות המנהלים ובעלי העסקים שנהנים מהניוזלטר של נוגט אסטרטגיות.

הירשמו לקבלת טיפים, מאמרים ולעדכונים מהבלוג השבועי “תורת הארגונים“

 

(2016) מה גרם ליתרו להתגייר?
על גורמים מחוללי שינוי

 

“הדבר הקבוע בחיינו הוא השינוי” (הרקליטוס), משפט זה נכון ותקף גם לעולם הארגוני. המציאות הדינמית מחייבת ארגונים הרוצים להישאר על “מגרש המשחקים” וכמובן גם להצליח — להשתנות באופן קבוע ולהתאים את הייעוד, המטרות והיעדים הארגוניים – לשינויים, באמצעות בחינה מתמדת של סביבתם ושל יכולותיהם הפנימיות.

בפרשת השבוע, פרשת יתרו, אנו עדים, עפ”י המדרש במסכת זבחים, לשינוי משמעותי שעושה יתרו, כהן מדיין –

הוא מתגייר.

“וישמע יתרו כהן מדיין, חותן משה את כל אשר עשה אלוקים למשה ולישראל עמו כי הוצא ה’ את ישראל ממצרים” (שמות יח, א)

השאלה המסקרנת שעולה: מה שמע יתרו שהשפיע עליו כ”כ וגרם לו לעשות שינוי כה דרמטי?

יש להדגיש כי יתרו כיהן ככהן מדין, היה רחב אופקים והכיר את מגוון סוגי “הדתות”, “הכתות” והעבודה זרה שהיו בזמנו, ובכל זאת בחר לוותר על מעמדו הרם ולהצטרף לדת היהודית. השאלה הנשאלת היא — למה?

הטבלה להלן, מבוססת על הפירוש במסכת זבחים, מנתחת שלוש תשובות אפשריות לשאלה זו:

 

בעל הדעה	השמועה שגרמה לשינוי	הסבר	העיקרון	מה באירוע זה גרם ליתרו לבוא ולהתגייר?	היבט אנושי-ארגוני
ר’ יהושע	מלחמת עמלק	פרשה זו נסמכה לניצחון ישראל במלחמה עם עמלק.	יש המצטרפים לצד המנצח אם מלכתחילה או עומדים מהצד ומחכים לראות לצד מי נוטה כף הניצחון.	כשראה יתרו שישראל ניצחו את עמלק, שהיה אויב אכזרי הצטרף אליהם ושינה את אמונתו וסביבתו.	רצון להצטרף לקבוצה מנצחת / לארגון מוביל.
ר’ אלעזר המודעי	מתן תורה	שהרי במתן תורה כל העולם החריש ושמע את קול ה’	יש המצטרפים עקב לימוד מערכת הערכים, החוקים והמוסר.	יתכן והתורה על שלל מצוותיה המקיפות את אורח חיי האדם, קסמו ליתרו – עד כדי רצון להשתייך אליהם.	רצון להשתייך למסגרת ברורה של סדר וארגון נהלים וכללים.
ר’ אליעזר בן יעקב	קריעת ים סוף	נס אלוהי על-טבעי המעורר השתאות והערצה.	יש המצטרפים לעם אשר אלוהיו מחולל עבורו ניסים על-טבעיים באופן קיצוני. תופעות הגורמות לאדם להאמין שכח עליון מדריך את העם.	נס קריעת ים סוף עוררה אצל יתרו את הכמיהה להיות מובל ע”י מנהיג יוצא דופן.	רצון להשתייך למנהיג (=כח עליון) שיוביל לשיאים חדשים.

 

נציין כי הדעות אינן חלוקות וכי יתרו שמע את שלושת השמועות הנ”ל, השאלה מתמקדת — מה מבין השלוש גרמו לו, ליתרו, לחולל שינוי דרמתי באורח חייו, בתפישותיו, ובאמונתו?

השפעת אירוע על אדם הינה עניין סובייקטיבי השונה מאדם לאדם. שהרי כל אחד מושפע מדברים שונים המתחברים עם מצבו הנפשי ועולמו הפנימי. אותה חוויה בדיוק יכולה להיות בעלת משמעות עבור אדם אחד וחסרת משמעות עבור אחר. מעבר לכך, היא יכולה להיות בעלת משמעות עבור האדם בנקודת זמן מסוימת וחסרת משמעות עבור אותו אדם בנקודת זמן אחרת.

כמו אצל האדם, גם בארגון, שינויים יכולים לנבוע משני מקורות עיקריים: מחוץ לארגון או מתוך הארגון, או לחילופין, כפי שקורה לעיתים קרובות, משילוב שני המקורות גם יחד.

שינויים בתוך הארגון ובסביבתו הינם בעלי פוטנציאל השפעה משמעותי על ייעוד הארגון, וביכולתם אף להפוך את הארגון ללא רלוונטי. שינויים אלה, מחייבים את הארגון, בדיוק כפי שנהג יתרו, לשקול מחדש את מדיניותו, ערכיו ואת דרכי פעולתו.

הצטרפו לעשרות המנהלים ובעלי העסקים שנהנים מהניוזלטר של נוגט אסטרטגיות.

הירשמו לקבלת טיפים, מאמרים ולעדכונים מהבלוג השבועי “תורת הארגונים“