על נאמנות ואינטרסים אישיים
עומרי בן 28, מהנדס, עובד כשנתיים בחברה ידועה, טוען כי: "הציפייה לנאמנות לטווח ארוך מעובד היא לא ראלית. את המנהלים מעניין בעיקר תפוקת העבודה והם לא נותנים סיבה לנאמנות מוחלטת. הרי ברגע שיחליטו לפטר אותי, הארגון ייפרד ממני מבלי להניד עפעף. לכן צריך להיות ברור גם למנהלי הארגון שאם אמצא משרה עם תנאים טובים יותר, אופק קידום ושכר גבוה יותר, אחשוב קודם כל על עצמי ואבחר באפשרות זו."
גישתו של עומרי נפוצה בקרב עובדים רבים על כן, נאמנות לטווח ארוך, וותק ותחלופת עובדים לא רצויה הם מהנושאים המטרידים מאד מנהלים. שכן בניגוד לעבר בו עובדים ראו במקום העבודה עוגן ושאפו ל'קביעות', כיום נדמה כי תפישת העובדים מושתת על זמניות והישארותם בארגון תלויה בעיקר בהלימה בין תפקידם לבין האינטרסים האישיים שלהם. כך למשל, עובדים רבים, גם כשהם מרוצים מהעבודה שלהם עדיין ממשיכים לחפש הזדמנויות חדשות, הם תרים תדיר אחר מקומות עבודה שמציעים שכר גבוה יותר, אפשרויות קידום נרחבות ותכניות הכשרה ופיתוח.
על נאמנות ואינטרסים אישיים, בפרשת השבוע פרשת חיי שרה.
אליעזר מעלה חשש בפני אברהם כי האישה – רבקה לא תרצה לבוא איתו: "וַיֹּאמֶר אֵלָיו, הָעֶבֶד, אוּלַי לֹא-תֹאבֶה הָאִשָּׁה, לָלֶכֶת אַחֲרַי אֶל-הָאָרֶץ הַזֹּאת" (כ"ד/ ה) וזאת מאחר:
- שהוא עבד ולא מגיע ממעמד מכובד דיו ("וַיֹּאמֶר אֵלָיו, הָעֶבֶד")
- שנראה כי בדרך, העבד ייחשב לאדון בעוד שלמעשה רבקה, כאשת אדונו, אמורה להיות הגבירה ("אוּלַי לֹא-תֹאבֶה הָאִשָּׁה, לָלֶכֶת אַחֲרַי")
- שרבקה יכולה לחשוב שארצה ומולדתה טובה יותר ("אֶל-הָאָרֶץ הַזֹּאת")
כשמגיע אליעזר אל בית רבקה הוא מספר את השיחה עם אברהם ואת חששותיו: "וָֽאֹמַ֖ר אֶל־אֲדֹנִ֑י אֻלַ֛י לֹֽא־תֵלֵ֥ךְ הָֽאִשָּׁ֖ה אַֽחֲרָֽי" (בראשית כ"ד / ל"ט).
רש"י מפרש את המילה 'אֻלַ֛י' כמילה 'אולי' שנכתבה בכתיב חסר. רש"י גם מרחיב ומפרש כי לאליעזר הייתה בת, שאליעזר רצה כי יצחק ישאנה לאישה.
אף שאפשר להבין את אליעזר, כעבד שרוצה שבתו תינשא ליצחק בן אדונו, מהיכן ניתן להסיק על צפונות ליבו של אליעזר לגבי חתן בתו?
אלא שההסבר טמון במילה ' אֻלַ֛י' שאליעזר בוחר להשתמש בה ולא למשל במילה פן .
נסביר בהתבסס על פירוש הכתב והקבלה:
עפ"י המילון המילה 'פן' היא 'מטרה שלא, למען לא;' כלומר משתמשים בה כאשר המדבר אינו חפץ שהדבר יקרה כמו שראינו:
- ה' מגרש את האדם מגן עדן "פֶּן־יִשְׁלַ֣ח יָד֗וֹ וְלָקַח֙ גַּ֚ם מֵעֵ֣ץ הַֽחַיִּ֔ים" (ג / כ"ב).
- יעקב אינו שולח את בנימין עם אחיו למצרים באומרו "פֶּן־יִקְרָאֶ֖נּוּ אָסֽוֹן" (מ"ב / ד).
- יעקב חושש מפני עשו אחיו שיבוא ויכהו "כִּֽי־יָרֵ֤א אָֽנֹכִי֙ אֹת֔וֹ פֶּן־יָב֣וֹא וְהִכַּ֔נִי אֵ֖ם עַל־בָּנִֽים" (ל"ב / ב).
מנגד פירוש המילה 'אולי' עפ"י המילון הוא 'יתכן ש⁻, יכול להיות ש⁻', משתמשים במילה זו כאשר המדבר חפץ שדבר יקרה ויתרחש, כך למשל:
- יעקב אומר למגישי המנחה לעשו כי תקוותו "אוּלַ֖י יִשָּׂ֥א פָנָֽי" (ל"ב / כ"א).
- אברהם בתפילתו על אנשי סדום אומר "אוּלַ֥י יֵ֛שׁ חֲמִשִּׁ֥ים צַדִּיקִ֖ם בְּת֣וֹךְ הָעִ֑יר" (י"ח / כ"ד).
לכן כאשר אליעזר בוחר להשתמש במילה אולי רש"י מסביר שאליעזר קיווה שרבקה לא תרצה לבוא עמו כדי שיצחק יישא את בתו לאישה. בחירת המילים של אליעזר שיקפה למעשה את צפונות ליבו. עם זאת, על אף הסתירה בין רצונו האישי של אליעזר לבין רצון אדונו, רמת נאמנותו הגבוהה של העבד לא השפיעה על טיב עבודתו, שכן, הוא הניח את האינטרס האישי שלו בצד והתמסר בנאמנות למשימה שהוטלה עליו – להביא את רבקה כאישה ליצחק.
מנגד, בעולם העבודה החדש נראה כי המושג נאמנות עובדים שינה צורתו כפי שמתאר ג'וש גואה, מנהל בחברת The GMP Group "עובדים רואים בהתקשרות עם הארגון מעין 'התקשרות מסחרית', זמנית, אד-הוק, כל עוד היא משרתת את הצרכים שלהם." באופן מעניין טוען גואה כי "העובדים לא מאבדים את האמון בארגון על רקע חוסר ביטחון אישי או היעדר חוסן כלכלי, אלא הם מגיעים לארגון מראש עם תפישה שזהו תפקיד נוסף שהם יבצעו כל עוד זה משרת את האינטרסים שלהם".
נראה כי בעולם העבודה החדש סוגיית הנאמנות לטווח ארוך לא עולה כלל על הפרק – היא לא רלוונטית. טוב שארגונים יפנימו גישה זו וישקיעו משאבים לא רק בשימור עובדים בכלל ושימור עובדי מפתח בפרט, שימור הידע הארגוני ומיכון התהליכים אלא גם ישקיעו מאמצים בבניית התשתית הארגונית להתנהלות נכונה ואופטימלית בעולם העבודה החדש.
הצטרפו לעשרות המנהלים ובעלי העסקים שנהנים מהניוזלטר השבועי של נוגט אסטרטגיות.
הירשמו לקבלת טיפים, מאמרים מקצועיים ועדכונים מהבלוג "תורת הארגונים".