הכל פתוח – הדרך ליראת שמיים מתחילה בארץ
מודל חדשנות פתוחה (Open Innovation) מניח כי על חברות להרחיב את מעגל ההזנה שלהם ליוזמות ורעיונות חדשניים גם לגורמים מחוץ לחברה כגון: צרכנים, לקוחות, ספקים, אקדמיה, ואף מתחרים. דוגמא לחדשנות פתוחה שתפסה תאוצה בשנים האחרונות היא השימוש והשיתוף בקוד הפתוח. חברות רבות כגוןIBM , HP ,Linux, Mozilla, Amazon, Google, SUN , שחלקן אף מתחרות זו בזו, משתמשות בפיתוח מוצריהם בקוד פתוח. הן מספקות להמונים את הידע הארגוני שלהם, זה שגובש במאמץ ובמשאבים רבים, מתוך ההבנה כי שיתוף פעולה ברמה מסוימת משרת את האינטרס שלהן.
עם זאת, נראה כי עדיין ישנן חברות רבות שאינן מוכנות לאמץ מודל זה מחשש להעתקות הקניין הרוחנישלהן . מחקר שבדק מה מונע מחברות לקדם חדשנות פתוחה מצא כי 'חברות חוששות בעיקר מחשיפה לגורמים חיצוניים שעלולים לפגוע בזכויות היוצרים ובידע התחרותי של החברה'.
ואכן על מנת ליישם וליהנות ממודל החדשנות הפתוחה נדרש תנאי מקדים – נדרש כי ערכים כמו אמון, שיתוף ושאיפה לשיפור מתמיד בקצב מהיר, יהיו בבסיס ערכי הליבה של הארגון. אלמלא כן, כאמור לא ניתן יהיה ליישם מודל זה.
על כך בפרשת השבוע, פרשת וירא, שם נאמר:
"וַיֹּאמֶר, אַבְרָהָם, כִּי אָמַרְתִּי רַק אֵין-יִרְאַת אֱלֹהִים, בַּמָּקוֹם הַזֶּה; וַהֲרָגוּנִי, עַל-דְּבַר אִשְׁתִּי"(בראשית כ, יא).
אברהם מבאר לאבימלך למה אמר על שרה כי היא אחותו ולא אשתו וכן מסביר למה ענה כי למי שאין 'יִרְאַת אֱלֹהִים' הוא רוצח ופורע חוק – שהרי יתכן שיהיו אנשים בעלי רמה גבוהה של ערכי מוסר וכבוד האדם – ללא 'יִרְאַת אֱלֹהִים'.
לגבי הסוגיה הראשונה, רש"י מסביר 'אכסנאי (אורח) שבא לעיר על עסקי אכילה ושתיה שואלין אותו או על עסקי אשתו שואלין אותו אשתך היא או אחותך היא?' לכן דרך שאלה זו הבין אברהם כי הכוונה העומדת בבסיסה אינה חיובית ולכן ענה כי שרה היא אחותו.
עם זאת, כיצד אברהם מסביר את הסוגיה השנייה – את הקשר בין חוסר ב-' יִרְאַת אֱלֹהִים' לבין 'וַהֲרָגוּנִי'?
ניתן להסביר סוגיה זו בשני אופנים:
1. הכוונה ב-'אֱלֹהִים' אינה לאל אלא לדיינים ולשופטים כפי שמצאנו במספר מקומות כגון מקרה של עבד עברי המבקש להאריך את תקופת עבדותו "וְהִגִּישׁוֹ אֲדֹנָיו, אֶל-הָאֱלֹהִים" (שמות כ"א, ו). וכן למשל בפסוק "בְּקֶרֶב אֱלֹהִים יִשְׁפֹּט" (תהילים, פ"ב,א). אם כן לפי פירוש זה, אברהם אומר מאחר ואין כאן יראה מפני סמכות החוק והשופטים, עולה הסכנה שיהרגוני כשיהיה להם תועלת מכך.
2. 'יִרְאַת אֱלֹהִים' הינה פועל יוצא מערכי כבוד האדם – כבוד האדם הוא הבסיס ל'יִרְאַת אֱלֹהִים'. אדם שלא מכבד, מוקיר ורואה את ערך כבוד האדם לנגד עיניו, בוודאי שלא יכבד את אלוהים, כי יראת אלוהים כאמור היא תוצאה של ערך זה ואינה עומדת בפני עצמה – רק מי שכבוד האדם יקר לו יהיה לו יראת אלוהים (ולא להפך). על כן מי שטוען כי הוא בעל יראת אלוהים וערכי הליבה שלו אינם כוללים את ערך כבוד האדם אינו באמת ירא אלוהים – כי הבסיס ממנו נובע יראה זו לא קיים. כך למשל פרעה בתחילת דרכו לא כיבד את מי שפעלו למען הצלתה וחיזוקה הכלכלי של מצרים ("וַיָּקָם מֶלֶךְ-חָדָשׁ, עַל-מִצְרָיִם, אֲשֶׁר לֹא-יָדַע, אֶת-יוֹסֵף" (שמות א, ח)) ובהמשך ציווה להרוג את ילדי העברים ואף את ילדי המצרים. לבסוף אומר פרעה: "לֹא יָדַעְתִּי אֶת-יְהוָה, וְגַם אֶת-יִשְׂרָאֵל לֹא אֲשַׁלֵּחַ" (שמות ה, ב) שכן כאמור, מי שלא יודע ומכיר בערך כבוד האדם לא יודע ומכיר באלוהים. מנגד, המיילדות שהצילו את הילדים מגזירת פרעה כי "תִּירֶאןָ הַמְיַלְּדֹת, אֶת-הָאֱלֹהִים" ואז "וַתְּחַיֶּיןָ, אֶת-הַיְלָדִים" (שמות א, יז). אם כן מסביר אברהם שזה שאין לבעלי המקום 'יִרְאַת אֱלֹהִים' מהווה אינדיקציה מסוימת לכך שאין להם גם את הבסיס לכבוד האדם ולכן כאשר המצב יהיה לתועלתם הם יהרגו אותו. שכן הדרך ליראת שמים מתחילה בארץ.
על כן, אפילו כאשר קיימים יעדים משותפים כגון האצת תהליך פיתוח החדשנות כדי לקצר את ה-Time to Market , יש צורך כתנאי מקדים גם בערכים משותפים כבסיס לשיתוף פעולה מוצלח. שכן כאמור על אף יתרונותיה הבולטים של חדשנות פתוחה, בפועל ישנו חשש כבד מהעתקות אשר מונע מחברות רבות לאמץ מודל זה. לכן הצעד הראשון כשבוחנים אפשרות לאימוץ המודל הוא לבחון כי קיים בסיס ערכי משותף שזהו התנאי המקדים לשיתוף פעולה פורה והדדי. שכן הדרך לשיתוף פעולה מתחילה בערכי ליבה משותפים.
הצטרפו לעשרות המנהלים ובעלי העסקים שנהנים מהניוזלטר השבועי של נוגט אסטרטגיות.
הירשמו לקבלת טיפים, מאמרים מקצועיים ועדכונים מהבלוג "תורת הארגונים".
שלום גלית,
אני נהנה כל שבוע מהדברים המחכימים!
יש לי הפעם הערה/הארה מסויימת..
כתבת שיראת אלוקים נובעת מכבוד האדם, עפ"י אמונת ישראל כבוד האדם נובע מציווי אלוקי. לאדם בתור יצור חומרי מוגבל הערכים תמיד יהיו סובייקטיביים ונובעים מהטיות פנימיות. רק בורא העולם יכול לצוות על כבוד האדם באופן אבסולוטי.
כבר נפגשנו בהיסטוריה בלא מעט זוועות שנאמרו בצורה משכנעת ומתוך אמיתה אנושית.
אשמח לתגובתך..
היי מתנאל,
תודה על הפרגון הקבוע ועל המילים החמות הפעם 🙂
אתייחס להארתך דרך פרק ג' משנה י' במסכת אבות:
"הוּא הָיָה אוֹמֵר, כָּל שֶׁרוּחַ הַבְּרִיּוֹת נוֹחָה הֵימֶנּוּ, רוּחַ הַמָּקוֹם נוֹחָה הֵימֶנּוּ.
וְכָל שֶּׁאֵין רוּחַ הַבְּרִיּוֹת נוֹחָה הֵימֶנּוּ, אֵין רוּחַ הַמָּקוֹם נוֹחָה הֵימֶנּוּ."
באנלוגיה דומה ל'יראת אלוהים' – עפ"י המשנה כל מי שאהוב למטה בידוע שהוא אהוב למעלה – כלומר מה שקורה 'בשמיים 'הוא תוצאה של 'הארץ'.
אמנם הציווי הוא אלוהי – 'ואהבת לרעך כמוך' — ציווי זה למעשה מבטא את היסוד לכיבוד אלוהים – זה לא עובד הפוך 🙂
ואכן זוועות אנושיות בהיסטוריה מוכיחות כי במקום שערך כבוד האדם לא היה נר לרגלי הפורעים, ניתן להסיק כי בוודאי שלא היתה שם גם יראת אלוהים.
אגב, אכן למימוש ערך יש מנעד רחב של מוסכמות והתנהגויות, עם זאת עדיין ישנם דברים אבסולוטיים המוסכמים עקרונית על כל אדם באשר הוא.
תודה מתנאל על ההארה מעוררת המחשבה.