אחריי! במן ובמים

 

יאיר מנכ"ל מקצוען ומוכשר, נדרש לבצע שינוי בחברה בעקבות החלטה אסטרטגית שהתקבלה ע"י הדירקטוריון. יאיר כמנהל מנוסה ויסודי, ניתח את משמעויות השינוי לרבות ניתוח השוק, הגורמים הפנימיים ותכנית מיטיגציה לסיכונים שזיהה כי יעלו בעקבות יישום השינוי.

יאיר ידע בדיוק מה נדרש לעשות וכך יצא לדרך.

אך, למרבה ההפתעה, חברי ההנהלה התנגדו.

יאיר אמר 'אחריי' ו… אף אחד לא הלך אחריו.

על רוח המפקד, בפרשת השבוע, פרשת בשלח, שם נאמר:

"וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן-הַשָּׁמָיִם; וְיָצָא הָעָם וְלָקְטוּ דְּבַר-יוֹם בְּיוֹמוֹ, לְמַעַן אֲנַסֶּנּוּ הֲיֵלֵךְ בְּתוֹרָתִי אִם-לֹא" (שמות ט"ז, ד').

על פי פסוק זה, המן שימש גם כמבחן – ניסיון לבני ישראל, שבחן האם ילכו על פי מצוות ה' או לא.

נשאלת השאלה –

כיצד המן, המזון שירד מהשמים במדבר, יבחן זאת?

הפרשנים מסבירים שאלה זו במגוון דרכים:

 רש"י –  דרך המן ניתן יהיה לבדוק האם בני ישראל ישמרו את שתי המצוות הקשורות בו:

1.      שלא יותירו ממנו ליום המחרת (ובזה יגלו כי הם בוטחים בה' שידאג להם גם מחר)

2.      שלא יצאו ללקוט בשבת (ובכך מראים אמונה שה' ברא את העולם)

 רשב"ם – הציפיה היומית למן – היא זו שתהווה את ההוכחה לאמונתם בה'.

עפ"י פירוש ענייני הפרשה – ישנם שני דברים המעכבים את האדם מלעסוק בתורה:

1.      מצב של עוני ודחק – שאז האדם עסוק בהשגת פרנסה

2.      מצב של עושר גדול – שאז האדם עסוק בממונו ובנכסיו

כאן, בני ישראל מקבלים מנת מזון יומית – ללא טורח – כך שלמעשה אמנם אין להם עושר מופרז אך גם אין להם דאגת פרנסה ולכן, עכשיו עם ניטרול הגורמים המעכבים, ניתן לבדוק מה באמת בליבם.

 וניתן להסביר גם בדרך נוספת:
הרי דרך הטבע הוא שהמים יורדים ממעל – הגשמים והמטר,  והלחם צומח מהארץ – חיטה, שעורה ושאר דגנים. ואילו כאן במדבר, בני ישראל עדים להיפוך של דרך הטבע שכן המים מגיעים מן הבאר, כלומר מהארץ ואילו הלחם ניתן כמטר – מן השמים.
בדיקת אמונה של אדם אינה נמדדת בדברים הסבירים וההגיוניים מאחר וכאשר דבר הינו מתקבל על הדעת – אין צורך באמונה שהרי האדם במילא מבין זאת מדעתו ומשכלו. אך, כאשר נדרש אדם לבצע דברים אשר נתפסים על ידו כלא הגיוניים / לא טבעיים, אז נבחנת אמונתו של האדם.
לחם מן השמים ומים מן הבאר אמנם באו למלא צורך קיומי של בני ישראל אך במקביל גם בחן את רמת האמונה של העם בה', דרך מילוי שתי המצוות הקשורות במן.

עפ"י אימרה צה"לית ידועה 'מפקד טוב הוא מפקד שחייליו ילכו איתו לקרב יחפים'. נאמנות ומסירות המונהגים נמדדת כשהם מקבלים ומבצעים דברים שלא תמיד מובנים להם, אך בוחרים לפעול ,מתוך אמונה במנהיג ומתוך כך שסומכים על הראש (כאיברי הגוף) שיוביל אותם בדרך הנכונה. 

 

***  חדש – הבלוג האהוב גם בספר ***

 *** פרטים והזמנות: ספר תורת הארגונים ***