בשבי ההבטחה
רן המנכ"ל רצה שיואב, איש מכירות מקצועי ומוערך העובד בחברה מתחרה, יבוא וינהל את מחלקת המכירות בחברתו. הוא חיזר אחריו בנחישות חודשים רבים (17 !) עד שיואב התרצה ובא לעבוד עם רן. מה ששכנע את יואב בסופו של דבר, היה הבטחת המנכ"ל שיקבל שותפות בחברה לאחר ותק של שנה וכן שיהנה ממעמד של סמנכ"ל (על כל המשתמע מכך).
עד מהרה, גילה רן המנכ"ל, שמה שרואים מכאן לא רואים משם ומכירות חדשות לא הגיעו לחברה מכיוונו של יואב. אך, ההבטחות שהובטחו ליואב לא היו תלויות בביצועים, אלא בעצם הגעתו לחברה. ולכן על אף ביצועי המכירות העלובים של יואב עדיין רן מחויב לתת לו את אשר הובטח.
על כך בפרשת השבוע, פרשת בא שם נאמר:
"וַיֹּאמֶר-לוֹ פַרְעֹה, לֵךְ מֵעָלָי; הִשָּׁמֶר לְךָ, אַל-תֹּסֶף רְאוֹת פָּנַי–כִּי בְּיוֹם רְאֹתְךָ פָנַי, תָּמוּת." (שמות י', כ"ח)
פרעה מזהיר את משה לבל יוסיף לבוא לדבר איתו כי ביום שיופיע לפניו יהרגהו.
דברי פרעה בהחלט תמוהים:
שכן –
אם משה חייב מיתה מדוע לא הורגו עתה?
ואם אינו חייב מיתה מדוע יהרגהו בפעם הבאה כשיראהו?
נסביר,
בכל פעם שמשה הופיע לפני פרעה, מצרים סבלה ממכה כלשהי ואנו כאן כבר לאחר המכה התשיעית. לפי זה, נראה כי פרעה חשב שאם ימנע ממשה לבוא להודיע לו ולהזהירו על המכה העתידית לא יוכל להכות שוב את מצרים. ואת זה הוא מנסה להשיג על ידי האיום כי יהרגהו או כדברי התרגום: "ימסור אותו ביד אלה המבקשים להורגו".
נזכיר כי פרעה כבר עבר כברת דרך לקראת משה:
- הסכים לשלוח את הגברים לזבוח לאלוהיהם (י', יא)
- הסכים שיזבחו בארץ מצרים וזהו ויתור משמעותי מצד פרעה, שהרי הכריז על עצמו כעל אל ואעפי"כ איפשר לזבוח במצרים עצמה לאל אחר זולתו (י', יא')
- הסכים שילכו גדולים וקטנים ורק הצאן והבקר יישארו במצרים (י', כ"ד)
ובכל פעם מחדש פרעה לא מצליח לרצות את משה שמתעקש לשלוח את כל העם לרבות הצאן והבקר לזבוח לה' אלוהיהם.
נראה, אם כן, כי פרעה מאמין שמצא את הנוסחה שתימנע מעמו מכה נוספת – לא יראה לא יכה.
אך במכת בכורות, פרעה מבקש לראות את משה ואהרון כדי להורות להם לצאת ממצרים –
פרעה כתשובה נענה שמשה לא יכול לראותו כי הוא יומת.
ובכל זאת משה ואהרון הולכים לפגוש את פרעה ונשארים בריאים ושלמים.
הכיצד?
פרשנים מסבירים:
- אור החיים משה לא יומת כי פרעה אמר 'בְּיוֹם רְאֹתְךָ' וכאן הוא רואה אותו בלילה.
- רמב"ן אין סכנת מוות למשה כי האיסור היה לראות את פרעה בארמונו ולא שפרעה יבוא אליו.
ואכן עפ"י נוסח הפסוק "וַיִּקְרָא לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן לַיְלָה, וַיֹּאמֶר קוּמוּ צְּאוּ מִתּוֹךְ עַמִּי" (י"ב, ל"א), פרעה קורא למשה ואהרון 'לַיְלָה' – אין הגזירה חלה על ראייתכם את פני בלילה. ועכשיו לילה – ולכן לא תמותו.
לעיתים אנו נופלים באמירתנו באופן המגביל את חופש הפעולה. עפ"י פתגם אנגלי: 'הבטחות שניתנו בימי סערה נשכחות בימים שלווים'. ואכן מחקרים מצביעים כי כ-40% מהמנהלים מפרים הבטחות שנתנו לעובדיהם. מנהלים מודעים לכח ההבטחה ככלי להנעת עובדים ולכן לעיתים מפזרים הבטחות, כדי להרוויח מוטיבציה להשגת המטרות (כדוגמת פרעה המלך ורן המנכ"ל), עם זאת מנהלים אלה לא תמיד לוקחים בחשבון את ההשלכות הכבדות הטמונות בהפרת ההבטחה או לחילופין בקיומה…
*** חדש – הבלוג האהוב גם בספר ***
*** פרטים והזמנות: ספר תורת הארגונים ***
מאמרים נוספים לפרשת בא:
נהנית מאד – כמו כל שבוע!!
רק משפט אחד אינו הגיוני:
אך במכת בכורות, פרעה מבקש לראות את משה ואהרון כדי להורות להם לצאת ממצרים –
פרעה כתשובה נענה שמשה לא יכול לראותו כי הוא יומת. ==>> פרעה כתשובה, או משה כתשובה….??
היי מלכה,
שמחה לשמוע 🙂
"פרעה כתשובה נענה" כלומר — המענה שמקבל פרעה….
למה לא הגיוני?
כל מילה בסלע.
כל הכבוד