משוב לאלף אלפים
עפ"י זוכה פרס נובל דניאל כהנמן, 'אנו חווים כ-20 אלף רגעים ביום שמשאירים בנו זיכרון חיובי או שלילי'. היחס בין הרגעים הטובים לרעים הוא שקובע את איכות החיים שלנו'. באופן דומה, גם במקום העבודה, יש חוויות שממלאות אותנו, כמו הצלחה, קידום ומשוב. לעומת חוויות שמרוקנות, כמו ביקורת, חוסר הערכה ויחס לא הוגן. כאמור, המאזן ביניהם הוא שקובע, בין היתר, את מידת שביעות הרצון של העובד.
משוב מסייע לעובד להבין האם עבודתו ותפקודו עומדים בציפיות המנהל והארגון ואלו דגשים חשוב שישים לב אליהם בעבודתו. מידע ברור ומקיף לעובד על אופן הביצוע, תוצאות, רמת האפקטיביות של עבודתו וכו', מסייע לו ללמוד על טיב ביצועיו בהשוואה לרצוי, להתקדם ולהשתפר.
משוב הוא כלי ניהולי רב כח – אמצעי לעיצוב, שינוי, חיזוק ושיפור התנהגות העובד ומספק הזדמנות ללמידה ולהובלת העובד בדרך של התפתחות וצמיחה שבה שני הצדדים יוצאים נשכרים. וזוהי הנקודה, מטרת המשוב היא ליצור חוויה חיובית אצל העובד ולא להפך. על מנהלים ללמוד באופן שוטף על המיומנות והרגישות הנדרשת למתן משוב אפקטיבי, כזה שמשפר גם את התפוקות וגם את ההרגשה.
על כך בפרשת השבוע, פרשת ואתחנן, שם נאמר:
"וְיָדַעְתָּ, כִּי-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ הוּא הָאֱלֹהִים: הָאֵל, הַנֶּאֱמָן–שֹׁמֵר הַבְּרִית וְהַחֶסֶד לְאֹהֲבָיו וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֺתָו, לְאֶלֶף דּוֹר." (דברים ז', ט').
רש"י בפירושו מצטט פסוק מדברים ה', ט' "וְעֹשֶׂה חֶסֶד, לַאֲלָפִים–לְאֹהֲבַי, וּלְשֹׁמְרֵי מצותו" ושואל, מדוע בפרק ה' מובטח 'חֶסֶד, לַאֲלָפִים' ואילו בפרק ז' מובטח החסד רק 'לְאֶלֶף דּוֹר'?
רש"י מסביר כי בפרק ה' הביטוי, עושה חסד 'לאלפים' סמוך ל'מילה 'ְאֹהֲבַי', כלומר העושים והמקיימים מצוות מאהבה יזכו לשכר גדול יותר – לאלפים (רבים). אך כאן, בפרק ז', ל-'אלף דור' סמוך 'ּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֺתָו' שהם המקיימים מצוות מיראת העונש, ואלה שכרם קטן יותר- רק אלף (יחיד).
פירוש נוסף – משלים:
הפסוק בפרק ה' (לאלפים) נאמר על ידי ה' בעשרת הדיברות ולצידו אין הגבלה של זמן ומקום ועל כן לאלפים שזה לאלפי דורות – אין סוף – ובא לומר החסד מה' הוא לא מוגבל.
ואילו הפסוק בפרק ז' נאמר על ידי משה שמזהיר את ישראל להתרחק מהחטא. משה מציין בנוסף לחסד גם "את הברית", שלא יאמרו אם יש ברית בין אבותינו לה', 'למה לנו להתאמץ לקיים המצוות – הרי זכאים אנחנו מכח הברית'. לכן משה מדגיש ואומר שיש הגבלה הן בקיום הברית והן במתן השכר וזהו אלף ולכן בפסוק הסמוך אומר: "וּמְשַׁלֵּם לְשֹׂנְאָיו אֶל-פָּנָיו, לְהַאֲבִידוֹ" (ז', י'). כי בדברי אזהרה מחמירים יותר כדי להרחיק האדם מן העבירה.
כלומר בעוד רש"י מתמקד במניעים של בני ישראל בקיום המצוות (אהבה או יראה) הפירוש הנוסף מתמקד במטרות השכר בגין קיומן (אלפים או אלף).
באופן מעניין, נראה כי המציאות במקום העבודה הפוכה, כשיש ביקורת, תלונה או בעיה היא מועצמת לאלפים ומנגד ההצלחות לעיתים, מתקבלות כמובנות מאליהם, מתוקשרות במשורה – לאלף דור, אם בכלל. שכן, כפי שנהיר לכולנו, ההפך הוא הנכון — ביקורת יש לתת ב-4 עיניים (לאלף דור) ושבחים ב-100 אלף עיניים (לאלפים).
מחקר של גאלופ, בדק יותר מ-4 מיליון עובדים בעולם ביותר מ-30 תעשיות ומצא שאנשים שקיבלו בקביעות משוב חיובי היו פרודוקטיביים יותר, מחוברים יותר לעמיתיהם, נטו פחות לעזוב, היו לויאליים יותר לארגון וגרמו לשביעות רצון גבוהה יותר אצל לקוחות. עוד נמצא שרובנו לא אומרים תודה ולא מקבלים תודה במידה שאפילו קרובה למספיקה לאיזון המאזן.
שהרי מי לא אוהב לשמוע מילה טובה בכלל, ומהממונים בפרט?
אם כן, הכח להניע את העובדים ולהגביר המוטיבציה נמצא בידי הממונה ודורש בעיקר תשומת לב ניהולית במיקוד על אלפים – מתי בפעם האחרונה אמרתם לעובד שלכם תודה?
הצטרפו לעשרות המנהלים ובעלי העסקים שנהנים מהניוזלטר של נוגט אסטרטגיות.
הירשמו לקבלת טיפים, מאמרים ולעדכונים מהבלוג השבועי "תורת הארגונים"