הארגון והמשפחה
נראה כי משבר הפיטורים בשילוב עם משבר הקורונה, הכניסו את המסמר האחרון בסלוגן הציני 'הארגון כמשפחה'. אמנם בארגונים רבים קיימת אווירה משפחתית, המאופיינת בתחושה של לכידות ואכפתיות, מחויבות ונאמנות הן לארגון והן בין קולגות, יחסי קרבה, הערכה וכבוד הדדי.
אך בל נתבלבל, מקום עבודה אינו משפחה. שהרי למשל המחויבות במשפחה אינה תלויה במשבר כלכלי או בטעויות 'גדולות מדי', היא גם אינה תלויה בשיקולים עסקיים או בעמידה בתפוקות. משפחה גם אינה מפטרת, והמחויבות המשפחתית קיימת לאורך כל חיי האדם… ואף מעבר.
נראה כי המגמות בתקופה האחרונה הולידו בקרב עובדים וארגונים רבים הבנה חדשה של מהות ערך המשפחה, לצד הבחנה ברורה בין התפיסה של הארגון כמשפחה לבין משפחתו הפרטית של העובד.
על כך בפרשת השבוע, פרשת יתרו, שם נאמר:
"לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" (שמות, כ, יג)
נשאלת השאלה, מתי המקרא משתמש במילה "רעך" ומתי ב-"אחיך"?
נשיב באמצעות דוגמאות:
על רעך נאמר למשל: "לָמָּה תַכֶּה, רֵעֶךָ" (שמות ב, יג) // "לֹא תַחְמֹד, בֵּית רֵעֶךָ" (שמות כ, יד) // "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (ויקרא יט, יח)
על אחיך נאמר למשל: "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ, בִּלְבָבֶךָ" (ויקרא יט, יז) // "וְחֵי אָחִיךָ, עִמָּךְ" (ויקרא כה, לו) // "לֹא תוּכַל לָתֵת עָלֶיךָ אִישׁ נָכְרִי, אֲשֶׁר לֹא-אָחִיךָ הוּא" (דברים יז, טו) // "וְכֵן תַּעֲשֶׂה לְכָל אֲבֵדַת אָחִיךָ" (דברים כב, ג) וכו'.
נראה שכשהמקרא משתמש במילה אחיך, כוונתו לאדם שעונה על אחת ההגדרות הבאות:
- קירבה משפחתית – בן לאחד ההורים או לשניהם
- זהות בדעות ובתכונות "כִּי אֲחִי אָבִיהָ הוּא" (בראשית כט, יב)
- לשון רעות "אַחַי מֵאַיִן אַתֶּם" (בראשית כט, ד)
- שותפות גורל או/ו לאום "וְאָח לְצָרָה, יִוָּלֵד" (משלי יז, יז).
מכאן נראה כי המצוות המנוסחות בלשון אחיך מתייחסות לאדם השייך למעגל הקרוב – משפחתית, רגשית, לאומית-אתנית וכן קירבה על בסיס רעיוני – דעות, תכונות והעדפות משותפות. לעומת השימוש בלשון רעך שהיא מרחיבה יותר וכוונתה – לכל אדם – בשל היותו נברא בצלם יש לנהוג בו כבוד, לא לפגוע או להזיק. כך למשל עפ"י המקרא: באבדה של אדם המוגדר "רעך", המצווה אינה מדגישה הצורך להתאמץ להשיבה כי כתוב: "וְכֵן תַּעֲשֶׂה לְכָל אֲבֵדַת אָחִיךָ" (דברים כב, ג), לעומת איסור גנבה או עדות שקר, שנכונה להתנהלות עם כל אדם ללא קשר לרמת הקירבה – כי רעך יתייחס לכל האנושות גם אם אין יחסי משפחה, ידידות או גורל. באופן דומה, ראינו בציווי לבני ישראל לשאול חפצים מהמצרים את הניסוח "וְיִשְׁאֲלוּ אִישׁ מֵאֵת רֵעֵהוּ" (שמות יא, ב) – השימוש ב-"רֵעֵהוּ" מייצג ריחוק מנטלי-לאומי על אף הקרבה הפיזית של שכנות.
אח ורע, אם כן אינן מילים נרדפות ולמעשה מגדירות את היחס אל האחר על פי רמת קרבתו. בעוד שיש לנהוג בכבוד עם כל אדם, יש ציוויים שספציפיים כלפי אח – בהיותו חלק מהמעגלים הקרובים.
מכאן שבהיבט זה ההבחנה של ארגונים רבים בין "רע" ל-"אח" היא בהחלט מגמה מבורכת והמשגה נכונה ומדויקת יותר. היא גם מגלמת שינוי בהסתכלות של הארגון כמשפחה ("רע") המתחרה עם משפחתו הפרטית של העובד ("אח") על משאבי הזמן והאנרגיה שלו, מתוך ההבנה שעל אף שלכל ממד יש מקום מכובד בחיי העובד, הוא יקבל יחס שונה בהתאם לרמת הקירבה. אגב כך, תשתית משפחתית ("אח") יציבה הינה חוסן לעובדים ומכאן גם לחברה ("רע").
*** חדש – הבלוג האהוב גם בספר ***
