דוגמה אישית של ההנהלה
הובלה מוצלחת של ארגון מתבססת בין היתר על צוות הנהלה מחויב ומגובש, חזק ומנוסה, שחבריו רואים עין בעין את טובת הארגון ואת המטרות כמשותפות וסינרגטיות. קבוצת מנהיגות תכליתית, רב תחומית, המורכבת משחקני עוצמה מרכזיים, בעלי מעמד, ידע רחב ואמינות גבוהה, אשר משלבים רמה גבוהה של רציונליות – העושה שכל לראש לצד רמה גבוהה של אינטליגנציה רגשית – המלהיבה את הנשמה. צוות הנהלה המשמש דוגמה אישית לערכי הארגון ומטרותיו – Walk The Talk הלכה למעשה.
הצלחה של ארגון, אם כן אינה תלויה רק במוצריו ובחדשנותו אלא כאמור בעיקר בגישה, בדוגמה אישית ובסינרגיה של העומדים בראשו – הדג מצליח או מסריח מהראש.
על כך בפרשת השבוע פרשת בשלח, שם נאמר:
"וַיִּרְדְּפוּ מִצְרַיִם אַחֲרֵיהֶם, וַיַּשִּׂיגוּ אוֹתָם חֹנִים עַל הַיָּם, כָּל סוּס רֶכֶב פַּרְעֹה, וּפָרָשָׁיו וְחֵילוֹ עַל פִּי הַחִירֹת, לִפְנֵי בַּעַל צְפֹן" (שמות יד, ט).
תמוה פסוק זה, שכן נאמר לנו בפסוק ב' כי בני ישראל לא היו בתנועה – "וְיָשֻׁבוּ וְיַחֲנוּ לִפְנֵי פִּי הַחִירֹת". יתר על כן, גם נאמר: "וַיְחַזֵּק ה' אֶת לֵב פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם וַיִּרְדֹּף, אַחֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (יד, ח) אם כן, מה בא פסוק זה להוסיף לגבי מרדף המצרים אחר בני ישראל החונים?
נסביר,
עבדי המלך שטענו נגד פרעה: "הֲטֶרֶם תֵּדַע כִּי אָבְדָה מִצְרָיִם" (שמות י, ז) עתה כשמבינים כי בני ישראל ברחו ואין בכוונתם לשוב, מאיצים במלך להשיב את העם.
שלוש קבוצות משתתפות במרדף אחרי בני ישראל:
- בראש קבוצת המרדף – פרעה – "וַיֶּאְסֹר אֶת רִכְבּוֹ" (ו), פרעה אף רתם את הסוסים למרכבה בעצמו (מלאכה השמורה לעבדים).
- באמצע קבוצת המרדף – שֵׁשׁ-מֵאוֹת רֶכֶב בָּחוּר (ז) – בראותם את פרעה אוסר את רכבו התגייסו ראשונים לצדו במרדף, אליהם הצטרפו גם "כֹל רֶכֶב מִצְרָיִם" – שלא שייכים לצבא המלך.
- במאסף – "וַיִּרְדְּפוּ מִצְרַיִם אַחֲרֵיהֶם" – אנשים מהשורה, אזרחי מצרים הצטרפו למרדף אחרי בני ישראל. על פי שירת הים נראה כי הובטח להם שכר מהשלל: "אָמַר אוֹיֵב אֶרְדֹּף אַשִּׂיג אֲחַלֵּק שָׁלָל" (טו, ט). הרודפים היו בטוחים בניצחונם שראו בהבטחה שכר בטוח. מכאן שקבוצה זו רדפה אחרי אנשי הצבא כדי להצטרף להשבת בני ישראל למצרים וזו הכוונה ב-"וַיִּרְדְּפוּ מִצְרַיִם אַחֲרֵיהֶם" – בני העם המצרי רדפו אחרי פרעה וצבאו, כדי להשיגם.
שלוש קבוצות רדפו אחר בני ישראל, כל קבוצה פעלה לכאורה ממניע שונה, שכן – פרעה הונע מהרצון להחזיר את עוצמתו השלטונית והכלכלית, הקצינים הונעו מהדוגמה האישית של המלך, והאזרחים נראה כי הונעו מהרווח הצפוי מהשלל. עם זאת בבסיסה ובמהותה של הנעת פעולת המרדף טמונים בעיקר הדוגמה האישית ומחויבות הבכירים לטובת המטרה.
עפ"י סון טסו – 'ראשית חכמה למנהיג כי הוא שיקבע את הדוגמה'. מכאן שכדי להוביל ארגון באופן אופטימלי ואף להשביח את חוסנו, במיוחד בעתות אנומליה ארגונית כגון זה המאפיין בימים אלה ארגונים רבים, יש צורך בצוות הנהלה חזק המקפיד בין היתר על דוגמה אישית, גיבוי ניהולי ומתן משאבים, לצד תקשור שוטף של רציונל המטרות וחשיבותם (= למה עושים?).
Walk The Talk הוא הבסיס הערכי להגברת רמת האמון והאמונה של העובדים בהנהלה, ובעיקר לבחירה שלהם כל בוקר מחדש לרתום את מרצם במרדף מיטבי אחר המטרות המשותפות. Walk The Talk נוסח פרעה 🙂