פרו ורבו – כי את המנגינה הזו אי אפשר להפסיק…

תמונות שצולמו בנתיב העשרה ב-04.10.23

השבת השחורה הוא כינוי שניתן ליום שבת 29.06.1946 בו ביצע השלטון הבריטי סדרת פעולות נגד היישוב היהודי בארץ. שבת בבוקר 07.10.2023, חג שמחת תורה, שבת שחורה נוספת. עם ישראל הוכה בתדהמה, עצב, כאב, צער ובעיקר תחושה עמוקה של אובדן שליטה ואבל לאומי. אכזריות בלתי נתפסת כלפי גברים, נשים וטף בשל מוצאם.

קולגה שיתף בתחושותיו: "הרגשה של בין מלחמת יום הכיפורים לבין השואה". שני משברים עמוקים שחווה העם היהודי והחברה הישראלית: גילויי אנטישמיות השואה – רצח שיטתי של שישה מיליון יהודים וכן מתקפת פתע ביום הקדוש. עם זאת, 2 דוגמאות אלה מיני רבות בהיסטוריה שלנו גם מצביעות על הרוח היהודית והישראלית שתמיד הצליחה לקום מהשפל ולהתחיל מחדש, כדוגמת הדור שהקים את מדינת ישראל לאחר זוועות השואה וילדי חורף 73 שחלמו אותם בתום הלחימה.

השבת, כשבוע לאחר התופת, הלבבות מרוסקים ודואבים, העם היהודי כמו בכל שנה מתחיל לקרוא את התורה מהתחלה, באופן סימבולי פרשת בראשית, סמל להתחדשות ותקומה.

בפרשה נאמר: "וַיְבָרֶךְ אֹתָם, אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת-הָאָרֶץ, וְכִבְשֻׁהָ" (בראשית א, כח). על פי הפשט משמעות הברכה לאדם וחווה, היא ריבוי טבעי והמשך קיום המין האנושי.

ברכה דומה ניתנה גם לבעלי החיים: "וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים, לֵאמֹר: פְּרוּ וּרְבוּ, וּמִלְאוּ אֶת הַמַּיִם בַּיַּמִּים וְהָעוֹף יִרֶב בָּאָרֶץ" (בראשית א, כב). מפרש רש"י: "פְּרוּ" – הולדה "ורְבוּ"- כמותית. היות ובעלי החיים משמשים גם למזון האנשים, יש צורך בברכה של ריבוי.

אך לא כך אצל האדם, על אף השימוש בביטוי דומה לכאורה של "פְּרוּ וּרְבוּ", אנו רואים הבחנה בין הציווי לבני האדם ולבעלי החיים. ההבחנה בשימוש בפעלים "לֵאמֹר" לעומת "וַיֹּאמֶר לָהֶם". בעוד שלא נאמר ישירות לבעלי החיים אלא כחלק מבריאתם והגדרת מהותם, אצל האדם נוקט לשון ציווי ומדבר ישירות – "וַיֹּאמֶר לָהֶם". הציווי מורה לאדם לדאוג לקיום והמשכיות המין האנושי על ידי שתי פעולות: (1) "פְּרוּ"- עצם ההולדה (פרי בטן) (2) "וּרְבוּ"- גידול הילדים לאורח חיים ערכי. מכאן נגזרת גם המילה תרבות (שורש רב"י), שמייצגת את מכלול המסורות – ערכים, אמונות ותפיסות עולם העוברים מדור לדור. משה למשל מוכיח את העם כי ממשיכים את דרך החטאים של אבותיהם: "וְהִנֵּה קַמְתֶּם, תַּחַת אֲבֹתֵיכֶם תַּרְבּוּת, אֲנָשִׁים חַטָּאִים" (במדבר לב, יד). התרבות שייכת רק למין האנושי שבכוחו וביכולתו לפתח – מסורת, זיכרון וערכים שהם המהות שמעבר לריבוי הפיזי. אם כי כאמור, לא כל תרבות מושתתת על ערכים חיוביים…

הגבורה בסוף שבוע האחרון של תושבי העוטף לצד כוחות הביטחון וההצלה, רוח ההתנדבות וההירתמות ההמונית-עולמית של עם ישראל – בהיבט האזרחי והצבאי כאחד, הינם נקודות אור במציאות העגומה והבלתי נתפסת. זוהי תרבותה של החברה הישראלית וזהו גם מקור כוחה. שבת פרשת בראשית, בסמליותה מייצגת את הרוח החזקה של העם היהודי להתחיל שוב מבראשית, גם "פְּרוּ" וגם "רְבוּ"  – גם באופן פיזי וגם באופן רוחני. כי ההיסטוריה מוכיחה שאת המנגינה הזו אי אפשר להפסיק….

***  חדש – הבלוג האהוב גם בספר ***

 *** פרטים והזמנות: ספר תורת הארגונים ***