על רגשות ותוצאות עסקיות
עבודת ממשקים, ניהול צוות, שימור עובדים, מוטיבציה, שביעות רצון, משוב, קבלת החלטות, משא ומתן ועוד, הינן פעולות ארגוניות יומיומיות אשר כוללות, באופן מודע או לא… גם – רגשות. לכן, כל עוד ארגון מורכב מאנשים, מנהלים נדרשים להבין רגשות ולפעול ברגישות.
עפ"י ויקיפדיה, רגשות בארגונים הוא תחום בהתנהגות ארגונית הכולל את השפעת הרגשות על התנהגות העובדים, תהליכים ארגוניים ואינטראקציות בינאישיות. המודעות לחשיבות הנושא, נלמדת גם באקדמיה בקורס "רגשות בארגונים" המתואר למשל בסילבוס של אוניברסיטת ת"א: "רגשות הם חלק אינהרנטי ובלתי נפרד מארגונים. עבודה ועסקים כוללים מרכיבים רגשיים.. המחקר כיום אינו מתמקד עוד בשאלה האם רגשות קיימים בארגונים, אלא מתמקד בשאלות של איזה רגשות קיימים, מה הארגון ובעלי העניין עושים עם הרגשות שלהם, וכיצד דינמיקות רגשיות משפיעות על היבטים שונים של תפקוד ארגוני. תפקודים אלה כוללים ניהול רגשות ברמה האישית, עבודה בצוותים והיבטים של מנהיגות, קבלת החלטות וכן השפעת רגשות חיוביים ושליליים על ביצועי הארגון."
מעניין כי הכעס והקנאה הם שני רגשות שליליים דומיננטיים בארגונים. בעוד הקנאה עפ"י הויקיפדיה הוא מצב רגשי המוביל את האדם לאיבוד ערך-עצמי, שגורם לרוב לתגובה של לחץ ודחק. כעס בארגון עפ"י המחקר של הסוציולוגית Julie Fitness מתבטא באופן שונה בהתאם לעמדת עובד / מנהל. בעוד ממומנים כעסו לרוב על הפרת כללים ונהלי עבודה, אנשים בדרגים נמוכים כעסו על מה שנתפס בעיניהם כחוסר הוגנות או חוסר מקצועיות מצד הממונים. יתר על כן, בעוד ממונים לרוב התעמתו עם מקור הכעס שלהם, עובדים בדרגים נמוכים נהגו להימנע מעימות. כתוצאה, ממונים לרוב חשו כי המקרה נפתר בהצלחה, בעוד שעובדים נהגו לשמור טינה ואף שנאה כלפי הבכיר.
על רגשות שליליים בפרשת השבוע פרשת ויגש שם נאמר:
"וְעַתָּה אַל-תֵּעָצְבוּ, וְאַל-יִחַר בְּעֵינֵיכֶם, כִּי-מְכַרְתֶּם אֹתִי, הֵנָּה: כִּי לְמִחְיָה, שְׁלָחַנִי אֱלֹהִים לִפְנֵיכֶם" (בראשית מ"ה, ה')
לאחר שיוסף מתוודע לאחיו ורואה כי נסוגים לאחור מפניו, הוא מנחם אותם שאל להם להצטער ולכעוס. שני רגשות אלה נובעים ממקורות שונים: הצער – נובע לרוב משברון לב על אסון או צרה. הכעס – נובע לרוב מגאווה ותסכול על דברים שלא התקיימו כמצופה.
נשאלת השאלה,
כיצד שני רגשות אלה באים לידי ביטוי במכירת יוסף?
נשיב,
האחים של יוסף שנאו אותו וקינאו בו "וַיִּרְאוּ אֶחָיו, כִּי-אֹתוֹ אָהַב אֲבִיהֶם מִכָּל-אֶחָיו–וַיִּשְׂנְאוּ, אֹתוֹ" (בראשית ל"ז, ד') // "וַיְקַנְאוּ-בוֹ, אֶחָיו" (בראשית ל"ז, י"א). שנאו אותו על דברי הדיבה שהביא לאביהם וקינאו בו גם על רצונו להיות שליט עליהם ושיבואו להשתחוות לו.
האחים חשבו כי ע"י מכירת יוסף למי שיוריד אותו למצרים – לא יוכל להמשיך לדבר בגנותם ואין סיכוי שיהיה מלך, שהרי במצרים יהיה במעמד עבד.
נראה כי על המכירה בגלל השנאה – האחים התחרטו שהרי אמרו: "וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל-אָחִיו, אֲבָל אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ עַל-אָחִינוּ, אֲשֶׁר רָאִינוּ צָרַת נַפְשׁוֹ בְּהִתְחַנְנוֹ אֵלֵינוּ, וְלֹא שָׁמָעְנוּ" (מ"ב, כ"א). אך על קנאה – כנראה ראו כמוצדקת – שאין מקום לחלומות על שלטון ושררה עליהם.
כאשר יוסף מתגלה בפני אחיו, הוא מנחמם על שני הדברים: (1) על השנאה – אל תצטערו, (= יודע שהצטערו על כך, כשדיברו בפניו בחושבם שאינו מבין שפתם). (2) על הקנאה – אל תכעסו שאתם משתחווים לי כי אין זה רצוני ותכניתי אלא תכנית אלוהית אשר על אף הנסיבות, הגענו עד הלום כדי שאהיה לכם למחיה לקיומכם.
נראה כי קיים יחס ישיר בין רגשות שליליים לתוצאות שליליות. אם בעבר רגשות בארגון נחשבו ללא רצויים בשל היותם פוגעים בתפקוד הארגון, שכן הצלחה בעסקים נתפסה כתלויה ביכולת האדם להתנתק מרגשותיו. כיום, המודעות לחשיבותן לצד ההבנה כי יש מחיר ארגוני גבוה לטאטוא הרגשות מתחת לפני השטח, עלתה באופן משמעותי. שכן כאמור, רגשות חיוביים ושליליים משפיעים כמעט על כל דינמיקה ותהליך ארגוני ברמות היחיד, הקבוצה והארגון ומכאן כאמור גם על הבוטום ליין של התוצאות העסקיות. תנו מקום לרגשות, זה נכון, זה אנושי, זה אפילו כלכלי ועסקי…
מוזמנים להצטרף למאות המנהלים שנהנים מהניוזלטר השבועי של נוגט אסטרטגיות. להרשמה
מאמרים נוספים לפרשת ויגש:
- 2020: הפרכת תפיסות
- 2019: אין חכם כבעל ניסיון זמיש
- 2018: שם אני – מצפן מכויל
- 2017: בשתי מילים – שלושה עקרונות מנחים לניהול משברים
- 2016: אחריות – זו לא מילה גסה