על קורבנות ודוגמא אישית
עפ"י סון טסו: 'ראשית חכמה למנהיג כי הוא שיקבע את הדוגמה'. הובלה מוצלחת של ארגון מתבססת על צוות הנהלה מחויב ומגובש, חזק ומנוסה, שחבריו רואים עין בעין את טובת הארגון, את המטרות כמשותפות וסינרגטיות ומשמשים דוגמא אישית לערכי הארגון ויעדיו – מיישמים אותם הלכה למעשה. Walk The Talk או בניסוחו העברי 'נאה דורש – נאה מקיים', מבטא הלימה בין הפעולות בשגרה הארגונית לבין המסרים – הוורבאליים והלא-וורבאליים.
דוגמה אישית היא ליבת המנהיגות. היא הבסיס למנהיגות ערכית ולמנהיגות מעצבת. דוגמה אישית מסייעת לחיזוק האמון והאמונה של העובדים בהנהלה. נראה כי על ערך-על זה גם נשענת הבחירה של העובדים כל בוקר מחדש, לרתום את מרצם באופן מיטבי לקידום מטרות הארגון.
על כך בפרשת השבוע פרשת אחרי-מות, נאמר:
"וְכָל אָדָם לֹא יִהְיֶה בְּאֹהֶל מוֹעֵד בְּבֹאוֹ לְכַפֵּר בַּקֹּדֶשׁ עַד צֵאתוֹ וְכִפֶּר בַּעֲדוֹ וּבְעַד בֵּיתוֹ וּבְעַד כָּל קְהַל יִשְׂרָאֵל" (ויקרא טז, יז).
לכאורה הכפרה על "כָּל קְהַל יִשְׂרָאֵל", כוללת גם את "בֵּיתוֹ". מדוע אם כן מציין זאת באופן ספציפי ובנפרד?
עפ"י מסכת יומא (דף מד, ע"א): "כפרתו קודמת לכפרת ביתו וכפרת ביתו קודמת לכל ישראל" – על אף שבדרך כלל הציבור מקבל קדימות על פני היחיד, כאן כפרת היחיד קודמת. זאת מכיוון שבתיקון מידות, מוסר והתנהגות, אדם יכול להנחות ולחנך אנשים אחרים רק אם הוא עצמו מיישם בדוגמא אישית את הערכים עליהם מצהיר. מכאן שתנאי יסוד לייצוג כפרה על העם הוא כפרה אישית – הלימה בין ערכי ומעשי האדם כך שיהיה ראוי גם לייצג את העם.
בנוסף, נבחין כי הכהן מכפר על "פִּשְׁעֵיהֶם לְכָל חַטֹּאתָם" (טז, טז) לכאורה כיצד יתקיימו פשעיהם במזיד וחטאתם בשוגג בכפיפה אחת? אלא כפרת הכהן היא על פשעים הנחשבים כשוגג – מעשים שאדם עשה במודע, אך לא היה מודע כי מדובר באיסור והתנהגות פסולה ולכן מדובר בשוגג הנעשה במזיד למשל: אדם שחשב שמעשה מותר בראותו את אבותיו נוהגים כך. כדי לכפר על מעשים אלה, על הכהן (האב) לשפר התנהגותו ומידותיו, כך שבני ביתו המושפעים ממנו ישתפרו בהתאם. אדם / עם החש הלימה בין ערכי אבותיו / הכהן ובני ביתו, לבין מעשיהם יהיו קשובים לקבל ממנו הוראות והדרכה לדרך נכונה.
מכאן שלא בכדי משקל רב מיוחס להשפעת האישיות והתנהגות האדם על הארגון ועל רווחיותו. דוגמה אישית אינה משרה של 9:00 – 17:00 אלא דרך חיים ותפיסת עולם. ערך 'דוגמה אישית', באופן לא מפתיע גם הוגדר כאחד מתוך 10 ערכי הקוד האתי של צה"ל (רוח צה"ל).
'נאה דורש נאה מקיים' מדגיש ערך יסוד ליבתי מנהיגותי-אישי. שכן "ְבאֹ לְכַפֵּר בַּקֹּדֶשׁ" מייצג למעשה את האחריות האישית של כל אדם לשמש מודל ערכי לחיקוי והזדהות עבור סביבתו. כפרה בהקרבת הקורבנות מייצגת את עקרון Walk the Talk אשר רלוונטי ונכון לא רק לעבר אלא בשגרה היומיומית שלנו כיום.