משמעותה של חוויה
חוויה – אחת המילים המעניינות בז'רגון הארגוני, מוגדרת כהתנסות או מאורע המותירים באדם רושם עז. חוויה כוללת שילוב של היבטים קונקרטיים-מעשיים עם היבטים סובייקטיביים-רגשיים – המבוססים בעיקר על ציפיות אישיות והיבטים לא מוחשיים. מכאן גם נובעת עוצמתה של חוויה, שכן היא משאירה רושם אמוציונלי שרק מי שחווה אותה ימצא מילים מדויקות יותר לתארה.
בעולם הארגוני המילה חוויה שגורה בעיקר בהיבטים של חווית עובד (ומועמד) וחווית לקוח, וכוללת תהליכים ומנגנונים המקיפים את מחזור חיי העובד והלקוח במגוון האינטראקציות שלהם עם הארגון, בהחלט לא רק בהיבט רווחה ופאן. נראה כי ההבנה ש- It's all about people לצד רמת תחרות גבוהה מחייבת ארגונים לאמץ גישה של ניהול מבוסס חוויה, הכוללת הסתכלות על מגוון היבטים ארגוניים גם מעיניהם של אחרים, למשל דרך פריזמת החוויה של העובד והלקוח, לא רק בהיבט מקצועי-תהליכי אלא בעיקר בהיבט רגשי-סובייקטיבי.
על כך בפרשת השבוע, פרשת ויגש שם נאמר:
"וְהִנֵּה עֵינֵיכֶם רֹאוֹת, וְעֵינֵי אָחִי בִנְיָמִין: כִּי פִי הַמְדַבֵּר אֲלֵיכֶם" (בראשית מה, יב)
נשאלת השאלה,
מה ראו עיניהם ומה דיבר פיו?
רש"י משיב: ראו – "שאני מהול ככם", שמעו שיוסף – "מדבר בלשון הקודש" (שהרי עד כה דיבר איתם באמצעות מתורגמן).
לכאורה על פי פירוש זה נראה כי יוסף מבקש להוכיח באמצעות שני הסימנים, שהוא אכן יוסף. מנגד, אין זה חריג ששליט ידבר במגוון שפות וכן רבים נהגו במנהג המילה עוד מימי אברהם, לכן נראה כי אין סימנים אלה מהווים הוכחה מספקת לזיהויו כיוסף. יתר על כן, נראה כי האחים כבר שוכנעו שמדובר באחיהם כשהתוודע אליהם במילים: "אֲנִי יוֹסֵף" (מה, ג).
אלא נראה כי מטרתו של יוסף בהדגישו סימנים אלה, להעביר לאביו מסר שישכנע אותו לרדת לארץ מצרים. יוסף ידע כי אביו לא מעוניין לעזוב את ארץ כנען, כפי שעשו אבותיו – אברהם ויצחק בזמן הרעב בארץ. שכן יעקב גם בעת הרעב הכבד שלח את בניו ולא יצא לארץ זרה. מכאן שאמצעי השכנוע שבוחר יוסף הוא שאחיו יספרו לאביהם מנקודת מבטם את חווית המפגש עמו – את כבודו ומעלתו, את תפקידו כשליט וכמכלכל. מעבר לכך, מאחר והמדבר הוא יוסף ("כִּי פִי הַמְדַבֵּר אֲלֵיכֶם") אין זה נאה שיפרט מעלתו וכבודו. וזהו המסר של יוסף לאחיו – תספרו מה שעיניכם רואות ואוזניכם שומעות, כך יגיעו אל יעקב המסרים הרצויים ש: (1) יוסף חי (2) שולט בכל ארץ מצרים (3) נאמן ללשונו (לשון הקודש) (4) זוכר את בית אביו ודואג להם.
נראה כי התייחסותו המיוחדת של יוסף לבנימין "וְעֵינֵי אָחִי בִנְיָמִין" נובעת מכך שבעוד שלאחים יש אולי אינטרס להגביר תשבחות על יוסף בשל מצפונם המיוסר, בנימין לא היה צד למעשה המכירה ולכן עדותו נתפסת כ-"נקיה" יותר, נטולת אינטרס. יוסף מבין כי גם ממד זה בכוחו לתרום לשכנוע יעקב לרדת מצרימה לראותו.
לא בכדי ביטויים רבים מעצימים את ממד החוויה החושית כגון: "אין טוב ממראה עיניים", "תמונה שווה אלף מילים" ועוד. חוויות מקבלות משנה חשיבות בעת הזו בכלל ובעולם הארגוני בפרט. חוויה אמנם מילה מעניינת בז'רגון הארגוני, עם זאת נכונה לה מאד. כך למשל גוברת ההבנה כי חווית עובד / לקוח מוצלחת, מסייעת להגביר המחויבות לאורך זמן וכן בונה שגרירות מצוינת הפועלת לטובת הארגון. יישום גישה מבוססת חוויה המוטמעת כתרבות בכל רמות הארגון, בכוחה לתרום באופן משמעותי גם לשורת הרווח. שכן גישה מבוססת חוויה משלבת באופן אופטימלי רציונל וחוויה רגשית ממקור ראשון, כפי שבאה לידי ביטוי באופן התנהלותו של יוסף לשכנוע אביו.
*** חדש – הבלוג האהוב גם בספר ***
