מעמד דרג הביניים

 

***  חדש – הבלוג האהוב עכשיו בספר ***

30.11.22 – תאריך מכונן בו הושק כלי הבינה המלאכותית ChatGPT. עוצמתו ונגישותו לכולם כמעט ללא חסמי שימוש, מהווה נקודת מפנה משמעותית, ואף הוגדרה לאחרונה כמהפכה התעשייתית ה-4. למרות התקופה הקצרה, השפעתו ניכרת בעולם בכלל ובעולם העבודה בפרט ומעלה שאלות מהותיות לגבי העתיד הקרוב בהקשר זה.

אחת השאלות הנדונות היא: מה עתיד הג'וניורים בעולם העבודה? אל מול גישה הטוענת כי בכוח הבינה המלאכותית בעת הזו להחליף את בוגרי האקדמיה הטריים, קיימת גם גישה אחרת שטוענת כי בכוחם של הג'וניורים להחליף את עובדי דרג הביניים. כלומר הניסיון והידע שנצברו בדרג זה ייתכן ובעתיד הקרוב יהפכו ללא רלוונטיים. נראה כי מעמדם של עובדים יוגדר עפ"י רמת מומחיות השימוש בטכנולוגיה החדשה והתאמות הכישורים והמיומנויות למציאות המשתנה, פרמטרים שלרוב לדור הצעיר קל יותר לאמץ (Early Adaptors).

על משמעות המעמד ההיררכי בפרשת השבוע, פרשת פנחס שם נאמר:

"בְּנֵי יוֹסֵף לְמִשְׁפְּחֹתָם – מְנַשֶּׁה, וְאֶפְרָיִם" (במדבר כו, כח)

נראה באופן כללי כי סדר הלידה משמש ככלל באזכור השבטים במקרא. באופן מעניין באזכור בניו של יוסף קיימת אי עקיבות וחריגה מכלל זה, למשל: "לִבְנֵי יוֹסֵף – לְאֶפְרַיִם, אֱלִישָׁמָע בֶּן-עַמִּיהוּד; לִמְנַשֶּׁה, גַּמְלִיאֵל בֶּן-פְּדָהצוּר" (במדבר א, י). על מנת להבין סוגיית האנומליה באזכור מנשה ואפרים, נבחן מספר מקורות נוספים כדי לזהות שיטתיות:

• גודל יחסי – הקדים אפרים למנשה כאשר אוכלוסיית שבטו (40,500) הייתה גדולה יותר מבני שבט מנשה (32,200) – "פְּקֻדֵיהֶם לְמַטֵּה אֶפְרָיִם אַרְבָּעִים אֶלֶף, וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת…פְּקֻדֵיהֶם לְמַטֵּה מְנַשֶּׁה שְׁנַיִם וּשְׁלֹשִׁים אֶלֶף, וּמָאתָיִם" (פרק א פסוקים לג, לה)
• הובלה – הקדים אפרים בשל תפקידו כראש המחנה (הדגל) – "דֶּגֶל מַחֲנֵה אֶפְרַיִם לְצִבְאֹתָם, יָמָּה… וְעָלָיו, מַטֵּה מְנַשֶּׁה וְנָשִׂיא לִבְנֵי מְנַשֶּׁה" (פרק ב, יח-כא)
• רמת ההשפעה – הקדים אפרים למנשה בשל רמת השפעתו שכן: (1) יהושע מנהיג ישראל משבט אפרים (2) בברכתו, יעקב מקדים אפרים למנשה (3) מלכות ישראל נקראת מלכות אפרים.

מכאן נראה להבין השיטתיות באזכור בניו של יוסף: כאשר מדובר בנושאים מהותיים כמו יתרון יחסי, הובלה ורמת ההשפעה מוענק לאפרים המקום הראוי. אולם בנושאים אחרים, מקדים את מנשה הבכור על פי הכלל הנהוג באזכור השבטים למשל: "לִבְנֵי יוֹסֵף, לְמַטֵּה בְנֵי מְנַשֶּׁה נָשִׂיא חַנִּיאֵל, בֶּן-אֵפֹד. וּלְמַטֵּה בְנֵי-אֶפְרַיִם, נָשִׂיא קְמוּאֵל, בֶּן-שִׁפְטָן" ( פרק לד, פסוקים כג-כד). כלומר לא רק סדר הלידה והמעמד ההיררכי (=בכור) מגדירים את המקום הראוי בהקשר סדר האזכור אלא גם רמת ההשפעה והתפקיד בהובלה – המהות והמשמעות.

נראה כי חלק מהטרנספורמציה בעולם העבודה בעקבות כניסת הטכנולוגיה החדשה, היא מיקוד בקריטריונים הנותנים דגש על גיוון סל הכישורים והמיומנויות של עובדים (SBO), לצד יכולות השפעה והובלה באמצעות הטכנולוגיה החדשה. פחות דגש על טייטלים, וותק או מעמד היררכי. מכאן שהטייטל "מנשה" כמייצג מעמד היררכי הופך להיות פחות רלוונטי בעולם העבודה החדש, ודגש ניתן ליכולות כמו הובלה והשפעה המיוצגות על ידי "אפרים".

 

***  חדש – הבלוג האהוב גם בספר ***

 *** פרטים והזמנות: ספר תורת הארגונים ***