לחקור. ללמוד. להצטיין.

 

השבוע סיפר לי עופר, מנהל שיווק בחברת הייטק ידועה, על האירוע השנתי של אנשי השיווק והמכירות בחברתו. במהלך האירוע, כך סיפר, הם מבצעים ארבעה תחקירי אירוע. שני תחקירים מתמקדים בתהליכי שיווק ומכירות שלא הצליחו ומטרתם להפיק מהם לקחים ולהשתפר להבא. ושני תחקירים נוספים מתמקדים בתהליכים שכן הצליחו וזאת במטרה לאפיין את הגורמים להצלחה ולשמר אותם.

על כך בפרשתנו, פרשת ניצבים, שם נאמר:

"וְהָיָה כִי-יָבֹאוּ עָלֶיךָ כָּל-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה, אֲשֶׁר נָתַתִּי, לְפָנֶיךָ; וַהֲשֵׁבֹתָ, אֶל-לְבָבֶךָ, בְּכָל-הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר הִדִּיחֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה" (דברים ל,א)

על פי פשוטו של מקרא נראה כי, כאשר יתקיימו דברי הברית, הברכה והקללה, אז אדם ייתן את תשומת ליבו להבין סיבתם ויוכל לתקן את דרכיו.

עיקר הקושי עם פירוש זה נובע מהיכרות עם אופיו של האדם. שכן, רוב האנשים כאשר טוב להם (הברכה) אינם נוטים להבין את המקור והסיבות לכך אלא נהנים מהמצב. מנגד, מצב של בכי רע (הקללה), מעורר את האדם לחקור את מקור הבעיה בתקווה להביא לשיפור המצב.

אם כן נשאלת השאלה,

מדוע נאמר "הברכה והקללה", שהרי יתכן ומדויק יותר לומר "כי תבוא עליך הקללה"?

אלא התורה רומזת כאן לשני עניינים:

• בחינה תמידית – כאמור, על האדם לחקור וללמוד תמיד את הסיבות להצלחותיו כשם שבוחן את הסיבות לאי-הצלחותיו. שכן חקירת גורמי ההצלחה תסייע גם בהבנה נכונה ומעמיקה יותר של הגורמים לאי-הצלחה.
• הברכה והקללה יחד – לכאורה היה צריך לומר "הברכה או הקללה" ולא הברכה והקללה שכן מדובר במצב דיכוטומי או שחווים ברכה ברגע מסוים או שלא. אלא ללמדנו כי ישנם מצבים בהם נדמה לאדם כי למרות שהוא והאחרים עושים לכאורה את אותם הדברים בדיוק – האחרים חווים הצלחה (ברכה) בשעה שהוא חווה אי-הצלחה (קללה), מצב זה מדרבן את האדם לחקור את הנסיבות ולברר מדוע על אף שמעשיו וצעדיו נראים לכאורה זהים לאחרים הוא אינו חווה את ההצלחה כמו האחרים כליו לחקור במה הוא שונה ומה צריך לעשות אחרת.
  מצב דומה ראינו בספר יונה בפסוק "וייראו המלחים ויזעקו איש אל אלוהיו" (יונה א, ה). המדרש מספר כי המלחים ראו שכל האוניות סביבם שטות בנחת ורק תחת אוניתם הים סוער. בשעה שאבחנו המלחים את מצבם השונה למרות שנראה כי פעלו באופן דומה לאחרים בים החלו לפעול לשינוי המצב.

תחקיר אם כן הינו בדיקה, על בסיס עובדתי ויזום, של אירוע או תופעה (חיובית או שלילית) שהארגון מעורב בו באופן המאפשר למידה, הפקת לקחים והסקת מסקנות. באופן מעניין, נבחין כי יש גיוון בין ארגונים למילה תחקיר, יש שיקראו לו פוסט-מורטם, יש שיקראו לו הפקת לקחים ויש שיקראו לו רטרוספקטיב. כך או כך על ארגונים להבנות תהליך של תחקיר שוטף – לא רק בעת משבר או אסקלציה עם לקוח אלא כחלק בלתי נפרד מתהליכי הארגון. יישום זה יאפשר לארגון, הן לנהל את הידע החשוב והן להסיק מסקנות לגבי אופן ההתנהלות, לזהות נקודות חוזקה לשימור ונקודות הטעונות שיפור, וכך לצמוח, להתפתח ולהצטיין.

הצטרפו לעשרות המנהלים ובעלי העסקים שנהנים מהניוזלטר השבועי של נוגט אסטרטגיות.

הירשמו לקבלת טיפים, מאמרים מקצועיים ועדכונים מהבלוג "תורת הארגונים".