התשובה במנהיגות

 

***  חדש – הבלוג האהוב עכשיו בספר ***

מנכ"ל התלונן כי מאחר והוא עמוס מאד, אין לו זמן לקיים שגרות ניהוליות (1:1) עם המנהלים הכפופים לו – אין ישיבות לסנכרון, לסטטוס ולחשיבה משותפת. כתוצאה למנכ"ל חסרה היכרות מעמיקה ותמונה מלאה של הפעילות השוטפת וכן ישנם נושאים מהותיים שלא מקבלים תשומת לב ניהולית מיטבית.
לכן הציע לגייס עוד עובדים שיקלו על העומס וגם יסייעו בטיוב תהליכים ארגוניים שהוא לא מצליח להגיע אליהם.

המנכ"ל צודק – נדרשת התייעלות התהליכים ומשאבי המנכ"ל. אך האם הפתרון טמון בגיוס חיצוני של עוד עובדים שיתרוצצו במבוך הארגוני? אולי נכון יותר למשל להגדיר מבנים ותהליכים לשימוש יותר מיטבי במשאבים הקיימים בארגון, ליישם שגרות ומנגנונים ככלים ניהוליים שיסייעו לארגון ולמנכ"ל להיות במיטבם ולהשקיע נכון את משאבי הניהול הן להתייעלות ולניצול הפוטנציאל והן לצמיחה והתפתחות.

לעיתים הפתרונות הטובים ביותר לאתגרים מורכבים, לא דורשים משאבים רבים או תקציבים גבוהים, פעמים רבות הפתרונות זמינים מאד במסגרת המשאבים הקיימים, אם יודעים להשתמש בהם כראוי.

על כך בפרשות השבוע, פרשות ניצבים-וילך, שם נאמר:

"כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר, מְאֹד, בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ, לַעֲשֹׂתוֹ" (דברים ל, יד)

מהו "הַדָּבָר"? ובמה מתבטאת קרבתו?

עפ"י רש"י, "הַדָּבָר" הוא התורה (בכתב ובעל פה), אשר נגישה לכולם ("קָרוֹב אֵלֶיךָ") ויש לקיימה "בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ".

אך  ניתן גם להסביר על פי הקשר הפסוקים כי "הַדָּבָר" הוא התשובה והיא זמינה לכולם שכן נאמר "כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לֹא נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ" (ל, יא). זמינותה של התשובה מתוארת בפסוקים הבאים: "לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא… וְלֹא-מֵעֵבֶר לַיָּם הִוא" (יב-יג) – המטאפורות שמים וים מחזקות את הרעיון שאפשרות התשובה היא בהשג יד של כל אדם החפץ בה. אפשר גם להרחיב את המטפורה ולפרש כי התשובה היא לא נגישה רק לאנשים רמי מעלה ("בשמים") או לחילופין למתעשרים ממסחר מעבר לים (כדוגמת שבט זבולון).

התשובה, על פי הפסוק כוללת שלושה מרכיבים – "בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ, לַעֲשֹׂתוֹ", שזמינים לכולם. אין צורך בעזרה מגורמים חיצוניים או מבעלי כוח ושררה ("קָרוֹב אֵלֶיךָ"), כדי לממש את זכות התשובה. שלושת מרכיבי התשובה:

1. "בְּפִיךָ" – וידוי על החטא
2. "וּבִלְבָבְךָ" – חרטה – מהרהר בליבו ומתחרט על אשר עשה.
3. "לַעֲשֹׂתוֹ" – מעשה בפועל של עזיבת החטא ובחירה בדרך הטובה והנכונה.

באנלוגיה לשלושה יסודות התשובה – חרטה-וידוי-מעשה, עפ"י ג'ון מקסוול: 'אדם צריך להיות גדול מספיק כדי להודות בטעויותיו. חכם מספיק כדי להרוויח מהם וחזק מספיק כדי לתקן אותם'.

התשובה היא אמצעי לצמיחה. מכאן יתכן שהפתרון למצוקת המנכ"ל היא בהבנת סיבת השורש למצוקתו ("בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ") וכתוצאה -"לַעֲשֹׂתוֹ" בצורה מושכלת, באמצעות ניהול נכון ואופטימלי יותר של משאבים זמינים וקרובים, באופן שיאפשר לו להתמקד ולהוביל את המהות  – יותר ניהול מבוקר ומנחה לצד קידום תהליכים רוחביים ואסטרטגיים. שכן מנהיג – 'גדול, חכם וחזק', מיישם באופן מושכל את מרכיבי התשובה…

.

***  חדש – הבלוג האהוב גם בספר ***

 *** פרטים והזמנות: ספר תורת הארגונים ***