דיבור מאחד
עפ"י משל האריה, חמישה אנשים אמיצים אשר אינם מכירים זה את זה, לא יעזו להסתער על אריה. לעומתם, חמישה אנשים פחות אמיצים אשר מכירים זה את זה, סומכים אחד על השני ובטוחים בעזרה ההדדית, נראה כי פחות יהססו להסתער. המילה 'אחדות', עפ"י הבלשן רוביק רוזנטל נוצרה מהמילה אחד. כלומר, כאשר אנשים רבים מסכימים על דבר מה ופועלים ביחד, הם הופכים כאילו לגוף אחד ומלוכד.
אחדות הוא ערך. בעולם הארגוני המבוסס הן על מטרות משותפות, הן על שיתוף פעולה למימושן, ערך האחדות הוא הכרח. ערכים מייצגים עקרונות מנחים מרכזיים שלאורם פועלים כאמצעי להשגת המטרות. מכאן שבשל מרכזיותם, ערכים אינם תלויי מקום, זמן או מסגרת פעולה, הם חלק מהותי מהזהות והאישיות מכאן שככל שמושרשים טוב יותר, יבואו לידי ביטוי לא רק בעתות שגרה אלא גם בתקופות אנומליות.
עם זאת, כדי שיהיה לערכים ערך ממשי – חשוב שלא יישארו ברמת המילה הבודדת, אלא יש לנסחם באופן מפורט, נגיש ובעיקר מוחשי-פרקטי, כך שיהיה ברור לכל עובד דפוסי הפעולה הרצויים והמצופים ממנו – הלכה למעשה. הגדרה שכזו תסייע להטמעה אפקטיבית של הערכים וכתוצאה גם תגביר את אפקטיביות עבודת הצוות המושתתת על ערכי ליבה משותפים, אשר יתרמו לעבודה הרמוניות יותר 'כגוף אחד', ואף יחושו בטוחים יותר 'להסתער יחד על אריה'.
על כך בפרשת השבוע, פרשת כי-תצא שם נאמר:
"כִּי תֵצֵא מַחֲנֶה עַל אֹיְבֶיךָ: וְנִשְׁמַרְתָּ מִכֹּל דָּבָר רָע" (דברים כג, י)
מפשט הפסוק עולה כי בעת מלחמה יש להישמר מכל דבר רע. אם כן, מדוע שינה לשון פסוק זה מניסוח מסר דומה במקומות אחרים כגון: "כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶךָ" (כ, א // כא, י)? וכן מהו "דָּבָר רָע" שיש להישמר מפניו?
נשיב,
הפסוק למעשה מעניק עצה לחיזוק רוח העם בעת יציאה למלחמה: שמירה והקפדה על ערך אחדות המחנה. הכוונה במילה "מַחֲנֶה" היא לקבוצה מוגדרת בעלת ערכים משותפים ומטרות משותפות. מכאן שבעת מלחמה מומלץ לצאת כ"מַחֲנֶה" – מאוחדים, שכן האחדות מגבירה את כוח ועוצמת העם – להילחם כגוף אחד מול האויב.
החלק השני של הפסוק "וְנִשְׁמַרְתָּ מִכֹּל דָּבָר רָע", אינו אזהרה על עבירות על מצוות ה' שפורטו בפרקים הקודמים, שכן לשם כך בדרך כלל משתמשים בביטויים כמו: חטא / מעשה רע, אלא מדובר בתרגום העצה – ערך אחדות המחנה בעת מלחמה – להתנהגות פרקטית ליישום. בעל הטורים דורש: 'וְנִשְׁמַרְתָּ מִכֹּל דיבור רָע'. הן תוכן הדיבור – הקפדה על אמירת דברים חיוביים, טובים (בניגוד לרכילות, לשון הרע, הלבנת פנים וכו'), הן אופן הדיבור והטון – מנומס ונקי ללא התלהמות, ניבול פה וקללות. אמנם פשט הפסוק לא מדבר על דיבור רע, אלא: "וְנִשְׁמַרְתָּ מִכֹּל דָּבָר רָע" כלומר, לא רק לא לעשות מעשים רעים, אלא גם לא לעשות דבר המביא לידי מעשים רעים, כדוגמת — דיבור רע…
מכאן גם הקשר בין חלקי הפסוק. בשדה הקרב קיימת לעיתים תחושה של חוסר גבולות ומתירנות אשר טומנת בחובה כוח הרסני בכרסום האחדות. שכן בהינתן אווירה זו אנשים לעיתים חשים חופשיים מדי לנהוג ולדבר בצורה לא ראויה ולא מרוסנת. עפ"י הפסוק – יש להקפיד על ערך האחדות גם בעת מלחמה, כשאחת הדרכים לשמור על כך כאמור היא ע"י תרבות דיבור – שמירה על לשון יפה ודיבור מכבד וראוי.
הגדרת ערכים הוא אמצעי, שרק יחד עם תרגומם לפרקטיקות והטמעתם כחלק אינטגרלי משגרות העבודה יסייע לארגון להניע התנהגויות רצויות שיתרמו להשגת ההישגים והמטרות. כדי שצוות יהיה מגובש ויעבוד בשיתוף פעולה הדדי ופורה מתוך תחושה של מחויבות, אמון הדדי ומצוינות, על מנהל להשקיע באופן שוטף גם בטיפוח הצוות ובאיחודם תוך כיבוד השוני ואף מינופו, להוביל את העובדים באופן ערכי ומעורר השראה – 'ללכת לפני המחנה' תוך ביסוס הגדרות ותהליכים שיתמכו באחדות הצוות שיבואו לידי ביטוי בעתות שגרה וגם אל מול האריה….
*** חדש – הבלוג האהוב גם בספר ***
*** פרטים והזמנות: ספר תורת הארגונים ***