שלושים שנה, לך תזכור

בסרט הישראלי 'גבעת חלפון אינה עונה' (1976) מתנהלת שיחה בין המח"ט למילואימניק ויקטור חסון (שייקה לוי):
המח"ט: "מר חסון, אם המצרים באים, מה אתה עושה?"
ויקטור: "מה שעשינו ב־56'."
המח"ט: "מה… מה עשיתם ב־56'?"
ויקטור: "מה שעשינו ב־48', אין יותר טוב מזה, בטח!"
המח"ט: "ומה עשיתם ב־48'?"
ויקטור: "שלושים שנה, לך תזכור."

תיעוד הידע והמידע הארגוני והנגשתו באופן ידידותי וזמין, מהווה כח לארגון, במיוחד לאור תחלופת עובדים הגבוהה אותה חווים לאחרונה ארגונים רבים. מטרת ניהול הידע, אם כן, היא לגרום לכך שהידע הנכון יהיה מצוי בידי האנשים הנכונים בזמן ובמקום הנכון וזאת בכדי שיוכלו לבצע את עבודתם על הצד הטוב ביותר. שהרי 'ידע הוא כח'  (פרנסיס בייקון).

על כך בפרשת השבוע, פרשת דברים שם נאמר:
"וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי, אַל-תִּירָא אֹתוֹ–כִּי בְיָדְךָ נָתַתִּי אֹתוֹ וְאֶת-כָּל-עַמּוֹ, וְאֶת-אַרְצוֹ; וְעָשִׂיתָ לּוֹ–כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתָ לְסִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי, אֲשֶׁר יוֹשֵׁב בְּחֶשְׁבּוֹן" ( דברים ג, ב).

ה' מרגיע את משה לפני המלחמה עם עוג מלך הבשן במילים "אַל-תִּירָא אֹתוֹ".
נשאלת השאלה,
ממה משה מפחד?

• עפ"י פירוש רש"י, משה חשב שתעמוד לעוג הזכות על כך שהודיע לאברהם שבן אחיו, לוט נשבה בידי כדרלעומר ('ויבא הפליט').
• המדרש מציג נקודת מבט נוספת לסיבת פחדו של משה: בשחרית, כשעדיין חשוך, מביט משה אל עבר החומה ומזהה בה קיר שלא הבחין בו קודם – 'איני יודע מה אני רואה – חומה אחרת בנו אלה בלילה?' אלא שלא היתה זו חומה, אלא המלך עוג אשר ישב על החומה ורגליו מגיעות עד לארץ.

אם כן עפ"י הפירושים הנ"ל נראה כי חששותיו של משה הן: מהזכות השמורה לעוג וכן מכוחו הפיזי המתבטא בגובהו הרם.

עוצמתו של עם מתבטאת אם הוא בעל לפחות מרכיב אחד מבין המרכיבים הבאים:

1. גבורה – עם חזק, בריא, גבוה, בעל כלי נשק שאינם יודעים פחד.
2. ייחוס – בעלי עבר היסטורי מפואר, מוצאם מגיבורים ואנשי מעלה בעלי זכויות מפעולותיהם בעבר.
3. חכמה – עם חכם אשר בתחבולותיו יעשה מלחמה ומצליח להערים על אויב גדול וחזק ממנו.

ושלושת מרכיבים אלה גם יחד, היו בעוג מלך הבשן – הוא היה גיבור, בעל יחוס (-בזכות הודעתו לאברהם) ובעל חכמה קדומה וניסיון חיים עשיר שכן הוא הפליט היחיד שנותר מדור המבול – ולכן משה חשש ופחד ממנו.

ה' מרגיע את משה ואומר: "וְעָשִׂיתָ לּוֹ–כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתָ לְסִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי, אֲשֶׁר יוֹשֵׁב בְּחֶשְׁבּוֹן" מריבוי התיאורים המתייחסים לסיחון אנו לומדים שגם הוא ניחן בשלוש מרכיבים אלה, נפרט:

1. גבורה – 'סִיחֹן' – מלך חזק וגיבור.
2. ייחוס – 'מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי' – רומז לעשיו שהיה צד את אביו באמרי פיו ('כי ציד בפיו') – כיבד את אביו וגם לעשיו זכות זו לא עמדה לו.
3. חכמה – 'אֲשֶׁר יוֹשֵׁב בְּחֶשְׁבּוֹן' – חשבון מלשון חשיבה וחכמה שמלכותו הייתה ידועה בחכמת עמי קדם.

ובכל זאת לא עמדו לו לסיחון שלושה מרכיבים אלה ועם ישראל ניצח אותו במלחמה, על כן ההשוואה לסיחון מרגיעה את משה ולמעשה מנחה אותו לנהוג כך כפי שנהג עם עוג מלך הבשן.

למידה ארגונית בכוחה להפיג את החשש והעמימות בהתקלנו במקרים דומים בעתיד. ניהול ידע כאסטרטגיה, נועדה מצד אחד, למצות באופן מושכל את הידע הקיים בארגון ומצד שני, לייצר ידע חדש, במטרה לשפר את פעילות הארגון ולאפשר לו לממש את החזון והיעדים הארגוניים בצורה יעילה.

הלמידה מאפשרת, אם כן, שימוש חוזר בידע ובניסיון, חזרתיות על תהליכים מוצלחים, הפקת לקחים והימנעות מטעויות העבר ואי השקעת משאבים בהמצאת הגלגל מחדש – אלא השקעה בשיפורו.
למידה ממקרה סיחון מלך האמורי מסייעת למשה להוריד את החשש והעמימות ולחזקו בהתמודדות עם מקרה דומה כמו זה העומד בפתחו – מלחמה עם מלך הבשן, או במילים של המילואימניק ויקטור חסון — על בני ישראל לעשות עם עוג 'את מה שעשינו עם סיחון'.

הצטרפו לעשרות המנהלים ובעלי העסקים שנהנים מהניוזלטר השבועי של נוגט אסטרטגיות.

הירשמו לקבלת טיפים, מאמרים מקצועיים ועדכונים מהבלוג "תורת הארגונים".

 

לינק למאמר 2016, פרשת דברים: טורח, משא וריב – אתגרי ההנהגה