שיגרה ייחודית

 

חיפוש עבודה, קורס פיתוח מנהלים, או התנעת תהליך אסטרטגי – בתקופה זו לרוב זוכים לטיקט – "אחרי החגים". מונח אשר עפ"י הויקיפדיה מכוון לתקופה שלאחר חגי תשרי כשהשגרה והעבודה חוזרות לסדרן. אמנם הביטוי מייצג שני היבטים: דחייה והתחדשות, אך בתקופה זו של חודש אוגוסט הכוונה נוטה להיות… דחייה. שכן בחודש זה, ילדים רבים ללא מסגרות, כך שנדרשת יותר תשומת לב הורית לצד יציאה לחופשות מרוכזות ומשפחתיות. אחריו, חודש תשרי עמוס בחגים ובימי חופשה נוספים…

זו אכן תקופה המאופיינת בהתנהלות איטית יותר בעולם העבודה. אך בשעה שמודעים לקצב השונה שהדברים מתנהלים בעת הזו, בכוחנו לבחור את דרך ההתנהלות האופטימלית עבורנו, לצד הכנה למה שמחכה לנו בצד השני של החגים.

על מאפיינים ייחודיים לתקופות במעגל השנה, בפרשת השבוע, פרשת מסעי שם נאמר:

"וַיִּסְעוּ מֵרַעְמְסֵס בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן, בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן: מִמָּחֳרַת הַפֶּסַח, יָצְאוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל בְּיָד רָמָה לְעֵינֵי, כָּל-מִצְרָיִם" (במדבר לג, ג)

נשאלת השאלה,

מה טעם הכפילות בלשון הפסוק ("בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן" // "לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן")?

נסביר

הנצי"ב – לומר לנו שהגאולה ויציאת מצרים נגרמו על ידי הזמן בחודש הזה.

אור החיים מוסיף שחודש ניסן הוא חודש מזלם של ישראל. זה תואם גם את דעתו של רבי יהושע במסכת ראש השנה (דף י, ע"ב) "בניסן נגאלו ובניסן עתידים להיגאל", זהו הזמן שהובטח לאברהם שבניו נגאלים. מכיוון שהייתה רק גאולה אחת – נראה כי תאריך זה נקבע גם לגאולה העתידית, וזהו טעם הכפילות בפסוק – החודש הראשון – שהוא חודש הגאולה, בעבר ובעתיד.

מצאנו עניין דומה: "וַיָּמָת שָׁם בִּשְׁנַת הָאַרְבָּעִים לְצֵאת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי, בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ" (במדבר לג, לח). התורה מציינת תאריך מיתת אהרון, עובדה שלא ציינה לגבי מרים ומשה. כאן החודש החמישי (חודש אב) רומז לחודש אבל – בחודש זה שמת אהרון שהיה הכהן הגדול, עתיד בית המקדש להיחרב. כך גם לאחר חטא המרגלים נאמר: "וַתִּשָּׂא כָּל-הָעֵדָה וַיִּתְּנוּ, אֶת-קוֹלָם; וַיִּבְכּוּ הָעָם, בַּלַּיְלָה הַהוּא" (במדבר יד, א), התרגום מפרש: "אתם בכיתם בכיה של חינם – אקבע לכם בכיה לדורות" ואכן חורבן בתי המקדש התרחשו בחודש זה.

מעגל השנה הוא מעגל תקופתי. פעמים הגדרת התקופה נקבעת עפ"י העיסוק, כך למשל בענף התיירות שיאים נרשמים סביב עונת הקיץ והחגים, רואי החשבון מתנהלים לפי שנת המס וה-15 בחודש וכו'. במעגל השנה הישראלי, ישנן תקופות עם מאפיינים ייחודיים, חלקם נובעים מעבר, הווה ועתיד המשותף לנו כעם כדוגמת חודשים ניסן ואב, חלקם נובעים מאופייה של השגרה הישראלית כמו חודש אוגוסט, וחלקם מהאופי היהודי כדוגמת חודש החגים. כאמור, אמנם מדובר בתקופות ייחודיות אך הן חלק משגרה קבועה ומעגלית, לכן מומלץ להיערך אליהן ולתכנן את אופי ואופן התנהלותנו – יעדים והתחייבויות תוך התחשבות לטמפו הייחודי המאפיין כל תקופה במעגל השנה.

 

 

***  חדש – הבלוג האהוב גם בספר ***

 *** פרטים והזמנות: ספר תורת הארגונים ***