בואו נפתור את זה יחד
עפ"י אביהו סופר מרכז השדולה 'לאחדות העם היהודי': "האיום האסטרטגי הגדול ביותר על עם ישראל הוא הפילוג, הקיטוב והפירוד בינינו. לכן האחדות, הערבות ההדדית והחיבור הופכים להכרח ולא למותרות. הם הגורמים שיחזקו את החוסן הלאומי-חברתי שלנו בעת צרה".
ארגונים כגון עמותת 'צו פיוס' והשדולה 'לאחדות העם היהודי' פועלים ליצירת שיח מחבר בין מגוון הדעות בחברה הישראלית, באמצעות קידום ערכים כגון כבוד הדדי, סובלנות ואחדות וזאת מתוך מטרה לחזק את החוסן הלאומי והלכידות בחברה הישראלית.
על הקשר בין חוסן לאומי ללכידות בפרשת השבוע, פרשת שופטים שם נאמר:
"כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר לַמִּשְׁפָּט, בֵּין-דָּם לְדָם בֵּין-דִּין לְדִין וּבֵין נֶגַע לָנֶגַע–דִּבְרֵי רִיבֹת, בִּשְׁעָרֶיךָ: וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ–אֶל-הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בּוֹ." (דברים, יז, ח).
עפ"י רש"י – "דִּבְרֵי רִיבֹת, בִּשְׁעָרֶיךָ" זהו מצב בו חכמי העיר חלוקים ומתקשים להכריע בדין למשל בין דם טמא לטהור, בין דין זכאי לדין חייב, בין נגע טמא (צרעת) לנגע טהור (פצע).
בתחילת הפרשה נאמר: "שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים, תִּתֶּן-לְךָ בְּכָל-שְׁעָרֶיךָ" (ט"ז, י"ח) כלומר, תפקידם של שופטי בית הדין העירוני הוא להכריע ולהחליט בנושאים העומדים לפתחם.
נשאלת אם כן השאלה,
מתי עפ"י פסוק זה יש לעלות לירושלים לבית הדין הגדול?
אחת התשובות לשאלה זו היא כאשר בית הדין העירוני טרוד ביחסי סכסוך, מאבקי כח, אגו וכבוד בין הדיינים. שכן, במצב של שלום בין הדיינים, כל אחד שומע דברי חברו מתוך כבוד גם אם חולק עליו – יש אפשרות שאחד ישתכנע מדברי חברו, או לחילופין יסכימו לא להסכים, שכן אחדות אינה מילה נרדפת לאחידות. אך במצב של פילוג בין הדיינים בו למשל אין אחד מטה אוזן לדברי חברו ולא משנה מה יטען, לא יראה בהם שום צד הגיוני כי אינו מקשיב לדברים וכולו נתון לטענות שיטען לסתור דברי חברו. במקרה זה, עולים לבית הדין בירושלים במטרה לקבל שם את הסמכות ובכך לחזור למצב של אחדות.
המגיד מקלם מחזק הסבר זה בפירושו למילים "דִּבְרֵי רִיבֹת, בִּשְׁעָרֶיךָ", שכן לדבריו כאשר העם היהודי נמצא במצב של סכסוך פנימי, כאשר אין בתוכו הסכמה ואחדות — האויבים רואים בכך מצב של חולשה ושעת כושר לפגוע בעם. על כן לתפיסתו, כאמור הפתרון טמון באחדות.
שני ההסברים אם כן רואים בסכסוך וריב כגורם מפלג שלא מאפשר בירור האמת ופוגע בחוסן הפנימי. חוסר לכידות ואחדות משפיעות בכל הרמות: האישית, הקבוצתית-צוותית, הארגונית או הלאומית.
עפ"י רונן זרצקי, יו"ר פורום C3 (מתוך אנשים ומחשבים 30.04.17): "ההישג הבולט של התעשייה הטכנולוגית בישראל: הוא המשאב האנושי. בתושייה רבה וביצירתיות, כוח האדם והתעשייה הטכנולוגית שמו אותנו על המפה העולמית – בזמן הנכון ובמקום הנכון. אבל אל נשכח לא לעולם חוסן, ועלינו תמיד לזכור מהיכן באנו ומדוע חשוב שנשמור על שלמות האומה, ולכידותה למרות כל הפערים והשסעים במדינה". צודק מר זרצקי: האחדות היא כיסוד לבניין, לא כקלישאה אלא במציאות בפועל.
הצטרפו לעשרות המנהלים ובעלי העסקים שנהנים מהניוזלטר השבועי של נוגט אסטרטגיות.
הירשמו לקבלת טיפים, מאמרים מקצועיים ועדכונים מהבלוג "תורת הארגונים".
לינק למאמר 2016, פרשת שופטים: מה נעדיף – יזם או ביצועיסט?