ראה בו את הראש – ואל תקל בו ראש
ספרות רבה נכתבה על מחויבות המנהל כלפי עובדיו, הכוללת בין היתר, את הצורך להניע, לתגמל להוקיר, להעריך ולהכיר בהישגים, להעניק משוב, להוות מנטור, לסייע להתפתח מקצועית ועוד. עם זאת, ישנה רק התייחסות מעטה למחויבות העובדים כלפי המנהלים שלהם. נראה כי מחויבות זו מושתתת על עקרונות הערכים נאמנות, מחויבות, כבוד. ערכים אלה, אם מושרשים בתרבות הארגונית, יבואו לידי ביטוי גם כשהמנהל יקבל החלטות מקצועיות קשות, כאלה המתמקדות בטובת הארגון והכלל גם אם לעיתים יתכן ופוגעות בפרטים מסוימים.
על כך בפרשת השבוע, פרשת משפטים שם נאמר:
“אֱלֹהִים, לֹא תְקַלֵּל; וְנָשִׂיא בְעַמְּךָ, לֹא תָאֹר” (שמות כב, כז)
ראשית נשאל:
האם אֱלֹהִים וְנָשִׂיא המוזכרים בפסוק, הן מילים נרדפות או לחילופין מדובר בשתי ישויות ?
התשובות לשאלה זו מגוונות, נציג מקצתם:
- עפ”י רש”י (מצטט את מסכת סנהדרין) הפסוק עוסק בשתי ישויות, אחת, קללת ה’ ואחת קללת שופט.
- רשב”ם – מדובר בישות אחת – השופטים והדיינים: ‘אין כאן שם ה’, אלא מדבר בדיינים ושופטים לפי שהם שופטים בדיני ממומנות ונפשות והאדם היוצא חייב בדין נוטה להאשימם ולקללם’.
- עפ”י פירוש ענייני הפרשה – מדובר בשתי ישויות ומקשר זאת לפסוק הקודם העוסק במלווה שנוטל משכון מלווה עני ומצווה להשיב את המשכון לעני כל לילה עד לפירעון החוב. כתוצאה, למלווה לא נוח להשיב לעני כל ערב את המשכון ולקחתו שוב בבוקר וכן הלווה חש בושה שנוטלים שמלתו בבוקר ומשיבים לו בערב. כתוצאה, גם המלווה וגם הלווה מתרעמים ומקללים את האל המצווה על הדין ואת השופט הדן לפי דין זה.
- הסבר נוסף – אֱלֹהִים וְנָשִׂיא הינם שם כולל המייצג כל הנהגה שהיא – שופט, נשיא, מנכ”ל – כלומר, הכוונה בפסוק לישות אחת שהוא המנהיג !
שנית נשאל,
מדוע האזהרה מתמקדת דווקא כלפי המנהיגים, שהרי אסור לקלל כל אדם?
נשיב, אף על פי שאסור לקלל כל אדם, נראה כי קללת מנהיגים ע”י המונהגים הינה שכיחה יותר וזאת משום שהם חשופים יותר, כל צעד ופעולה שלהם נבחנים בזכוכית מגדלת, על כן פגמיהם בולטים יותר.
בהקשר זה אמרו חז”ל: ‘לא יראה לך חמץ – שלך אינך רואה אבל אתה רואה של אחרים ושל גבוה’, המילה ‘חמץ’ עפ”י חז”ל מסמלת שלילה. רצו לומר, לרוב, אדם אינו רואה את השלילה בעצמו אלא את הפגמים אצל אחרים ובמיוחד אצל ‘הגבוה’ – זה המורם מעם והעומד בראשו. על כן באה התורה ומזהירה כי יש לכבד את המנהיגים, לא להקל בהם ולא לזלזל בהם.
אגב, זה יפעל בעיקר לטובת המונהגים שכן, המנהיג שואב את כח הנהגתו ממונהגיו. על כן, פגיעה וזלזול במנהיג היא למעשה פגיעה ישירה במונהגים עצמם, שכן ללא כוחו, המנהיג לא יוכל למלא כראוי את תפקידו ויהיה מנוטרל מיכולתו לפעול.
במקביל, מדי פעם מנהלים נדרשים לקבל החלטות קשות כאלה שנכונות מקצועית אך לא בהכרח מתקבלות בקרב כל העובדים. מובן כי החלטות קשות מלוות פעמים רבות בתלונות והתנגדויות. התפקיד שלך כמנהל היא לא להתעלם אלא להאזין ולהסביר את אשר ניתן, אך להמשיך ולעמוד מאחורי ההחלטה ובעיקר אחר יישומה.
הצטרפו לעשרות המנהלים ובעלי העסקים שנהנים מהניוזלטר השבועי של נוגט אסטרטגיות.
הירשמו לקבלת טיפים, מאמרים מקצועיים ועדכונים מהבלוג “תורת הארגונים“.