ביראה, בכבוד וביראת כבוד – יום הזיכרון תשפ"ד
"יראת כבוד" – מונח ייחודי בשפה העברית המשלב בין שני מצבים רגשיים חיוביים, שעל פניו נראים ללא קשר זה לזה. שכן "יראה" מבטאת תחושה קרובה לפחד (כגון יראת שמים); "כבוד" מבטא הערכה. מכאן שהמונח "יראת כבוד" משקף רגש חיובי-ערכי כלפי פרט (או תופעה) שאנו מוקירים ורואים בו אדם נעלה או בעל סמכות.
יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל תשפ"ד חל בעיצומה של מלחמת חרבות ברזל, עת כאב האובדן והשכול מהדהד במלוא עוזו – יגון גדול ועצב שאין לו קץ. בעת זו הביטוי "יראת כבוד" מקבל משנה עוצמה בהתייחסותנו לנופלים שמסרו נפשם למען המדינה ותושביה.
באופן מעניין ערך "יראת כבוד" בא לידי ביטוי בפרשת השבוע, פרשת קדושים שם נאמר: "אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ, וְאֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ: אֲנִי ה' אֱלֹקיכֶם" (ויקרא יט, ג).
תמוה לכאורה תמהיל הנושאים בפסוק: יראת הורים, שמירת השבת ו-"אֲנִי ה'". אלא ניתן להסביר כי טעם סמיכות נושאים אלה, שאם יאמר אב לבנו לחלל שבת, אין על הבן לשמוע בקולו משום מורא אב, כי גם האב וגם הבן חייבים בשמירת שבת שזו צו האל.
וניתן להסביר טעם סמיכות זו גם על בסיס ערך "יראת כבוד" העובר כחוט השני בשלושה נושאים אלה. נפרט:
- "אני ה'"– בורא עולם והאל הראשון שאין ראשית לראשיתו, מתוך נעלות והתפעמות זו עולה ערך יראת כבוד שמתבטאת בקדושת האל.
- שבת – היום השביעי נתקדש על ידי האל לאחר ששת ימי המעשה – הביטוי הראשון לקדושת הזמן, בניגוד למועדי החגים הנקבעים על ידי האדם באמצעות קידוש החודש. מכאן שיראת כבוד כלפי השבת משום שמייצגת ערכים, סמליות וסמלים.
- יראת אב ואם – רש"י מסביר: "כל אחד מכם תיראו אביו ואמו". לכאורה רש"י אינו מוסיף על הנאמר בטקסט. אלא נראה כי רש"י מתמודד עם קושי לשוני בפסוק – שפותח בלשון יחיד "אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו" וממשיך בלשון רבים "תִּירָאוּ" / "תִּשְׁמֹרוּ". לכן מפרש כי "אִישׁ" – "כל אחד מכם", כולם חייבים בכיבוד הוריהם, לא רק בילדותם אלא גם בהיותם "איש" – אנשים מבוגרים או לחילופין "איש" גם מציין גדול או חשוב. מכאן שיראת כבוד כלפי הורים הינה ביטוי לערך הכרת הטוב על ההשקעה, הדאגה והטיפוח של ההורים כלפי ילדיהם.
כאמור, רגש יראת כבוד עולה ביתר שאת בימים אלה של צער, כאב ושכול – ימי זיכרון לאנשינו היקרים שנפלו במלחמות ישראל, ובשנה זו בפרט כלפי 1,545 הנופלים ומשפחותיהם שהצטרפו למעגל השכול במלחמת חרבות ברזל. כל אדם עולם ומלואו.
עקרונות ערך יראת הכבוד הנלמדים מהפסוק מקבלים משנה רלוונטיות בימים אלה. רגש יראת כבוד אל הנופלים עולה הן מתוך התפעמות ונעלות מעשיהם ("אני ה'") מתוך כך עולה גם ערך קדושת הזיכרון וערך קדושת החיים, הן מתוך ערכים, סמליות וסמלים שמייצגים בחייהם ובמותם (שבת), הן מתוך הכרת הטוב במובנו העמוק (הורים). נצדיע למעשי גבורתם – ביראה, בכבוד וביראת כבוד. יהי זכרם ברוך!
*** הבלוג האהוב גם בספר ***
