איך מתחיל משבר?

 

מנוע החיפוש של גוגל מציג תוך 0.46 שניות, היצע מדהים של כ-5,670,000 תוצאות עבור המילה "משבר". תוצאות שכוללות בין היתר: משבר מערכת החינוך, משבר נפשי, משבר בשווקים, משבר כלכלי, משבר הדיור, משבר התשתיות, משבר השבבים וכמובן גם משבר נגיף הקורונה.

משבר, ולא משנה באיזה תחום, לרוב לא קורה ביום אחד, הוא תולדה של תהליך מתמשך הכולל בין היתר, הזנחה והתעלמות מסימנים ומתמרורי אזהרה, שאננות ולעיתים אף יהירות, לצד מיקוד יתר ב-'כאן ועכשיו' מבלי להסיט את המבט ולו במעט לעבר הטווח הקצת יותר ארוך.

כך למשל מאפייני ההזדקנות של ארגון, עפ"י מודל מחזור החיים הארגוני של פרופ' אדיג'ס, כוללים היבטים של אריסטוקרטיה ובירוקרטיה הבאים לידי ביטוי במכלול התנהגויות כגון: הימנעות מסיכונים //  תוצאות העולות על הציפיות // מתן דגש על "איך" ו"מי" – במקום למהות // כשהזדמנויות נתפסות כמטרד וכיוצרות בעיות // כשהסמכות יותר גדולה מהאחריות // דומיננטיות של משחקי כוח ופוליטיקה ועוד. אמנם הזדקנות של ארגון הוא תהליך טבעי לכאורה, אך לא שלב הכרחי. שכן, כששלב החיים הארגוני נמצא על הגרף היורד, זהו מצב של משבר גם אם לא חשים כך בפועל. מכאן, אם מאפייני ההזדקנות הארגונית לא יקבלו מענה נכון ובזמן, הארגון למעשה סולל את הדרך אל קברו – אל הצעד שמעבר לשלב המשבר…

על כך בפרשת השבוע, פרשת עקב שם נאמר:

"וְהָיָה אִם שָׁכֹחַ תִּשְׁכַּח אֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, וְהָלַכְתָּ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים, וַעֲבַדְתָּם וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לָהֶם הַעִדֹתִי בָכֶם הַיּוֹם, כִּי אָבֹד תֹּאבֵדוּן" (דברים ח, י"ט)

נשאלת השאלה,

איך קורה שעם שראה כ"כ הרבה ניסים כפי שמתואר בפסוקים הקודמים (יב-טו) –  אלוהיו הוציאו ממצרים, הוליכו במדבר, נתן לו מים מהסלע ומן מהשמיים, ואז "וְהָיָה" – כאילו ברגע אחד, ישכח את כל אשר עשה עבורו אלוהיו ויעבור לעבוד אלוהים אחרים?

נראה כי אין הניתוק של עם או אדם מאלוהיו ועקרונותיו הערכיים נעשים בבת אחת או ברגע אחד, אלא מדובר בתהליך בעל שלבים מצטברים, נפרט:

1. תחושה פיקטיבית של סמכות – האדם כבעל בחירה חופשית יכול לטעון כי בידיו האפשרות לנהוג כראות עיניו, אף שיתכן כי התנהגותו יוצאת נגד האל או ציוויי הדת. כנאמר: "הִשָּׁמֶר לְךָ, פֶּן-תִּשְׁכַּח אֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לְבִלְתִּי שְׁמֹר מִצְוֺתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וְחֻקֹּתָיו" (ח, יא)
2. יהירות ושאננות כתוצאה מעוצמה כלכלית – לאור הצלחה חומרית יתכן שאדם יחוש "וְרָם, לְבָבֶךָ וְשָׁכַחְתָּ אֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ הַמּוֹצִיאֲךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים" (ח, יד), כאשר אדם מרוכז בעצמו ובתחושה של הצלחה אישית, יתכן שיחוש שכל הטוב הזה "מגיע לו" ואין זה מהשגחה עליונה – כי רואה עצמו כעליון והישגיו הם תוצאה של כוחו ועוצם ידו (יז) – שכלו וכוחו הפיזי.
3. חיפוש משמעות – נראה כי אדם שהתנתק מעולמו ותרבותו הן בהיבט המעשי של אי קיום מצוות, הן בהיבט התודעתי של יהירות ותחושה שאין בלתו, יחפש משמעות לחייו שהתרוקנו, אחת האפשרויות למילוי הוואקום שנוצר, היא פנייה לדת אחרת ולעבודה של אלוהים אחרים.

הדת היהודית מחזקת ומשבחת תדיר את תכונת הענווה, אשר היבטים של תכונת ההופכי שלה מיוצגים כאן כחלק מתהליך של ירידה לא רצויה בטווח הארוך. נראה אם כן כי הידרדרות של אדם או עם אינה תוצאה של צעד אחד ורגע אחד אלא תהליך בעל שלבים מצטברים. כך גם הפסוק שלפנינו (יט), מתואר במתודת השלבים המייצג ממד תהליכי: (א) "שָׁכֹחַ תִּשְׁכַּח" (ב) "וְהָלַכְתָּ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים" (ג) "וַעֲבַדְתָּם" (ד) "וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לָהֶם".

משברים קורים. רובם כאמור אינם תולדה של התפרצות פתאומית, אלא תוצאה של תהליך, פעמים רבות מדובר אף בתהליך ארוך עם לא מעט סימנים מקדימים שאם נפנה תשומות ניהוליות גם אליהם, נוכל לבצע בזמן את הפעולות הנדרשות "להחייאת" הארגון ולהחזרתו לשלב קודם לגסיסתו, בדומה לעבודה זרה, המייצגת מצב של מוות רוחני. אולי לא נוכל למנוע את המשבר הבא, אך  בעזרת תשומת לב בעיתוי הנכון ולדברים הנכונים, יתכן ונוכל למזער את נזקיו – הן בהיבט שלבי ההידרדרות, הן בהיבט האפשרות לחזור אחורה לנקודה רצויה יותר.

 

***  חדש – הבלוג האהוב גם בספר ***

 *** פרטים והזמנות: ספר תורת הארגונים ***