שינוי מבלי להשתנות?
עפ"י צ'רלס דארווין 'לא החזק ביותר, או האינטיליגנטי ביותר הוא זה ששורד, אלא זה המגיב בדרך הטובה ביותר לשינוי'. כח הישרדתו של ארגון טמון ביכולתו להשתנות ולהתאים את עצמו לשינויים התדירים בסביבתו החיצונית והפנימית. שינוי הוא חלק חיוני בכל ארגון וכדאי לעשותו לפני שמוכרחים. שכן ארגונים אשר לא יסתגלו לקצב השינויים המהיר – לא ישרדו. כדי ששינוי יצליח ישנה חשיבות, בין היתר, ליצירת תמיכה פוליטית – לריכוז האנשים הנכונים סביבכם, האנשים שלא מפחדים מהשינוי אלא להפך, מאמינים בו ומוכנים לסייע בהובלתו וברתימת אנשים נוספים אליו.
על כך בפרשת השבוע, פרשת שמות, שם נאמר:
"וַיַּעַן מֹשֶׁה, וַיֹּאמֶר, וְהֵן לֹא-יַאֲמִינוּ לִי, וְלֹא יִשְׁמְעוּ בְּקֹלִי: כִּי יֹאמְרוּ, לֹא-נִרְאָה אֵלֶיךָ ה" (שמות ד', א').
משה מסרב ללכת בשליחות ה' אל העם, במיוחד כשיודע שפרעה לא יענה לבקשתו ולא ישלח את העם. מעבר לכך, הוא מכיר את בני ישראל שהיו מפולגים ואינם חשים אחד בצער זולתו, כפי שנוכח לראות בשעה שראה איש מצרי יחיד מכה איש עברי כשמסביבם עבריים רבים ואף אחד לא נחלץ לעזרת המוכה.
אחת הטענות שמשה מעלה היא "וְהֵן לֹא-יַאֲמִינוּ לִי, וְלֹא יִשְׁמְעוּ בְּקֹלִי", ה' אומר למשה שיאסוף את זקני ישראל ושהם ישמעו לדבריו, אם כן נראה, כי משה חשש שהעם לא ישמע אליו. יש פרשנים המסבירים פסוק זה על פי אות השימוש: בשמות ג' יח' ה' אומר: "וְשָׁמְעוּ, לְקֹלֶךָ; :בעוד משה אומר: :וְלֹא יִשְׁמְעוּ בְּקֹלִי" כלומר לשמוע לקול זה כאשר שומעים בקשב אך לאו דוקא מקבלים את הדברים בהסכמה. לשמוע בקול זה להקשיב ולציית לנאמר. ומזה חשש משה שישמעו לקולו ולא בקולו.
ואפשר גם להסביר –
שכאשר משה ידבר עם הזקנים ועם בני ישראל סביר להניח כי ישמחו לשמוע את בשורת הגאולה (=השינוי). כלומר, דברי משה יתקבלו בהסכמה כללית. עם זאת, כאשר תהיה השלכה מעשית כלומר כאשר אנשים ידרשו לבצע פעולה אקטיבית למימוש השינוי כמו "שָׁאֲלָה אִשָּׁה מִשְּׁכֶנְתָּהּ וּמִגָּרַת בֵּיתָהּ, כְּלֵי-כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂמָלֹת;" (ג, כב) כלומר כאשר יתבקשו למשל הנשים לבקש משכנותיהן כלי כסף, זהב ושמלות, הן יסרבו לעשות זאת, ומזה חשש משה "וְהֵן לֹא-יַאֲמִינוּ לִי". כלומר פירוש המילה 'הן' בפסוק הוא כינוי נסתר לנקבה (ולא מלשון שאלה כפי שמקובל לפרש פסוק זה). כפי שקורה לא פעם כשיש הסכמה לתכניות במיוחד כשמדובר בטיוב ושיפור הקיים, האתגר לרוב עולה כאשר אנשים מתבקשים לתרום את הנוחות האישית שלהם לביצוע השינוי הלכה למעשה.
דוגמא נוספת לכך הם הזקנים שהתלהבו מדברי משה האמינו וביטאו זאת על ידי הודאה לה' "וַיִּקְּדוּ, וַיִּשְׁתַּחֲוו". (ד', ל"א) אך כאשר היו בדרכם לפרעה עם משה ואהרון, עפ"י הוראת ה', נשמטו אחד אחד ונותרו רק משה ואהרון לפני פרעה "וְאַחַר, בָּאוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן" (ה', א) ורש"י מפרש 'הזקנים נשמטו אחד אחד עד שנשמטו כולם' זהו כאמור הפער בין ההסכמה והקבלה המילולית לביצוע המעשה, ומזה חשש משה. שכן קיים ניגוד בין הרצון של הפרטים לשינויים לבין הרצון שלהם לתרום לשינוי ולהשתנות בעצמם.
"כדי לתקן צריך לשנות; לכן, כדי להיות מושלם צריך לשנות לעתים קרובות"(וינסטון צ'רצ'יל), היכולת של הארגון ושל אנשיו להתנהל באופן גמיש ודינמי, לחזות שינויים ולהתכונן אליהם, הם אשר יובילו ארגונים להצלחה, התאמה מהירה לשינוי, התייחסות אליו כאל אתגר ולא כאל אסון הם המאפיינים את הארגונים הנהנים מהצלחה לאורך זמן. זו לא עוד סיסמא – זו המציאות.
*** חדש – הבלוג האהוב גם בספר ***
