פסח, מצה ומרור – על מורשת וגישה חיובית

כל ארגון שואף :

ליותר לקוחות

יותר רווחיות

לצמיחה…

ובצדק !

ישנם מגוון דרכים ואסטרטגיות על מנת להשיג את הבידול והיתרון התחרותי בין היתר, ע"י צמיחה בהכנסות בעיקר ע"י טיפוח הלקוחות והחדשנות אל מול התייעלות בהוצאות ע"י שיפור התפוקות, ההון האנושי והמשאבים הפיננסיים.

בהגדה של פסח, רבן גמליאל מתמצת ב-3 מילים – פסח מצה ומרור – את מהות ההצלחה בעיניו: העברת המסורת (ניהול ושימור ידע) והקפדה על גישה החיובית בעיקר בעתות משבר.

ונסביר,

"רַבָּן גַּמְלִיאֵל הָיָה אוֹמֵר, כָּל שֶׁלֹּא אָמַר שְׁלֹשָׁה דְבָרִים אֵלּוּ בַפֶּסַח, לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ, וְאֵלּוּ הֵן, פֶּסַח, מַצָּה, וּמָרוֹר".

מדבריו של רבן גמליאל עולות שתי שאלות מעניינות:

1. מה החשיבות דווקא של שלושה אלה – פסח, מצה ומרור? ומה החשיבות בעצם אמירתם?
2. מדוע "פסח, מצה ומרור" נאמרים דווקא בסדר זה ולא עפ"י סדר ההתרחשות הכרונולוגית של הדברים?

 

ליבה של כל קבוצה או עם מתבסס על ערכים, כללים ומנהגים המועברים מדור לדור.

על המורשת.

זוהי ההמשכיות הרוחניות.

חג הפסח במהותו הוא חג של העברת המורשת והמסורת של העם היהודי מדור לדור. ולכן החובה היא בהעברת עיקרי המורשת לדור הבא – העיקר מתומצת כאמור ע"י רבן גמליאל בשלושה דברים: פֶּסַח, מַצָּה, וּמָרוֹר. ניתן לראות מגוון חיזוקים לכך:

• שם החג – פסח – פה-סח. כאמור החג במהותו עוסק בדיבור.
• הפסוק: "ואמרתם זבח פסח הוא לה' אשר פסח על בתי בני ישראל" (שמות יב, כז).
• משה טוען שאינו יכול לדבר לפני פרעה כי הוא ערל שפתיים – ולכן הדיבור מהווה את אחד הסממנים לציון המצב של השחרור מעבדות.
• הספר הנקרא בליל הסדר הוא ההגדה שבמרכזה ה"מגיד".
• ארבעת הבנים שואלים שאלות (חוץ משאינו יודע לשאול).

גם לארגון כמו לכל קבוצה יש מורשת. המורשת בארגון היא "הדרך בה עושים את הדברים", עוברת מדור לדור של עובדים כתורה שבעל-פה ומגולמת לרוב בנהלים ובמסמכים ארגוניים אחרים. הידע הארגוני הוא משאב אסטרטגי. יכולתו של ארגון לנהל ולשמור את הידע  הקיים ע"י איסופו וניהולו מחד,  והפצתו תוך יצירת ידע חדש עבור כלל אנשי הארגון מנגד, טומנת בחובה עוצמה עסקית מהותית.

 

כאמור, במקביל, נשאלת שאלה נוספת והיא מדוע פֶּסַח, מַצָּה, וּמָרוֹר נאמרים בסדר זה ולא עפ"י סדר התרחשות הדברים? שכן עפ"י ההתרחשות הכרונולוגית, הסדר הוא: מרור, פסח ומצה – שלבי השחרור.

נסביר:

• פֶּסַח, עַל שׁוּם שֶׁפָּסַח ה' עַל בָּתֵּי אֲבוֹתֵינוּ בְמִצְרָיִם.

• מַצָּה, עַל שׁוּם שׁבזמן שנִּגְאֲלוּ אֲבוֹתֵינוּ מִמִּצְרָיִם לא הספיק הבצק להחמיץ ולכן הבצק נאפה למצות בלבד.

• מָרוֹר, עַל שׁוּם שֶׁמֵּרְרוּ הַמִּצְרִים אֶת חַיֵּי אֲבוֹתֵינוּ בְמִצְרָיִם בעבודה קשה בחומר ובלבנים.

על פי ההתרחשות הכרונולוגית, על המרור להיות ראשון כי השעבוד קדם למכת בכורות וליציאת מצרים אלא רבן גמליאל מעביר לנו מסר לחיים באומרו: כי בחיים יהיה מרור ויהיה מצה – יהיה גאות ושפל, אור וחושך, עליות ומורדות תמיד יש להתבונן ולראות את הטוב לפני הרע – את המצה והפסח לפני המרור. ראיה כזו מאפשרת לשרוד מצבים קשים ולהתגבר על משברים שכן היא מסייעת לנו לראות במצב הרע כזמני, לשמור על אופטימיות ואף לתכנן תכנית לימים בהירים יותר שללא ספק יגיעו.

גישה חיובית זה כח. אימוץ גישה חיובית ואופטימית כערך וכדרך התנהגות מתוך הסתכלות על "חצי הכוס המלאה"– טומנת בחובה כלי ניהולי רב-עוצמה להגברת הביצועים ולעובדים מחויבים יותר ומצליחים יותר.

 

חג שמח !

 

 

 

הצטרפו לעשרות המנהלים ובעלי העסקים שנהנים מהניוזלטר של נוגט אסטרטגיות.

הירשמו לקבלת הטיפ השבועי, מאמרים מקצועיים ולעדכונים מהבלוג "תורת הארגונים"