ערכים – מרעיון לביצוע

ארגונים רבים מרבים לדבר על ערכים. לרוב התוצאה מסתכמת בעיקר בדיבורים ללא נקיטת פעולה של ממש.  מעבר לכך, גם כאשר בסופו של דבר מתגבשת רשימת ערכים, היא נשמעת, פעמים רבות, באנלית וריקה מתוכן וכוללת ערכים כגון: "יושרה, איכות, חדשנות, מצוינות, שירות וכבוד". הרי זה ברור כי כל ארגון המכבד עצמו דוגל בערכים אלה ואין צורך להצהיר זאת באופן מיוחד (איזה ארגון אינו מעריך איכות שירות? או לא מתמקד בלקוחותיו?).

ערכים מגדירים את העקרונות המרכזיים שלאורם יממש הארגון את חזונו. ערכים הם צורות התנהגות מפורשות ומפורטות, חשיבותם מתבטאת בכך שהם מהווים אמצעים להשגת מטרת הארגון  – הצלחה.

בהקשר זה, התלמוד בפרשת בא, דורש כי ישראל נגאלו ממצרים בזכות שלושה דברים:  שלא שינו שמם, לשונם ומלבושם. השאלה העולה בהקשר זה, מה יש בשלושה אלו שמזכים עם בגאולה מעבדות לחרות? מה מייחד שלושה אלו בחיי אומה וקבוצה?

לכל קבוצה, ארגון או עם ישנו הייחוד האופייני לו. הסממנים המוחשיים עליהם שמרו בני ישראל, למעשה מבטאים את הערכים והנחות היסוד שלהם – את המהות הפנימית שלהם. זהותם של בני ישראל במצרים  התבטאה בשלושה ממדים:

• שם – השמות מבטאים תכונות, תקוות, היסטוריה, אירועים חשובים, מעמד והתנהגות. כך למשל חברת התחבורה הציבורית "דן" מסבירה את משמעות שמה: "מאחורי השם מסתתרות אלפי שנות היסטוריה, שני אזורים בארץ, נהר אחד ממקורות הירדן, קיבוץ אחד – וכמובן, חברה לתחבורה ציבורית אחת…"
• לשון –השפה המדוברת, הביטויים והניבים, עושר אוצר המילים, הם המאפיינים את תרבותו ומטענו הרוחני והערכי של עם / קבוצה. אין השפה רק כלי לתקשורת, אלא מהות פנימית וביטוי אישי ולאומי. בני ישראל שמרו על לשונם-שפת אמם, יתכן ויש כאן גם פן מוסרי-תרבותי – "לשונם" – שדיברו בשפה נקיה ונמנעו מלשון הרע.
• מלבוש – "הבגדים עושים את האדם" – מעבר למטרתם ככסות הם מבטאים משמעות פנימית המשפיעה אל החוץ על המציאות. באופן דומה, מדים האופייניים לארגון מביעים אופנה וסגנון ובכך מצביעים על הדרך הרעיונית-ערכית וההשתייכות החברתית.

אם כן, שלושת מרכיבי הזהות – שם, לשון ומלבוש –  מהווים מסד לזהותה של קבוצה ומבטאים את ערכיה הפנימיים שנשמרו על אף התנאים הקשים והמגבילים. ערכים שומרים על אחדות, ייחוד  ובעיקר מהות והכרחיים על מנת להגיע להישגים כקבוצה – כדי שעם יגיע לגאולה וכדי שארגון יגיע למימוש הפוטנציאל.

בל נטעה,  התוכן חשוב, אך מרכיבי התקשורת ההצהרתית הם הבסיס ליצירת הרושם וההזדהות הראשונית.

ניסוח ערכים ארגוניים מוחשיים, תרגומם לפרקטיקות יומיומיות והטמעתם כחלק אינטגרלי משגרות העבודה – חשובים על מנת לאפשר לארגון להגיע להישגים. הבעיה טמונה, אם כן,  כאשר הערכים המנחים את הארגון ועובדיו הוא רשימת אמירות נדושות התלויות על קיר אולם הכניסה ולא ערכים מוחשיים שתורגמו לפרקטיקות יומיומיות כשם, לשון ולבוש….

 

***  חדש – הבלוג האהוב גם בספר ***

 *** פרטים והזמנות: ספר תורת הארגונים ***