עבר, הווה, עתיד
עפ"י פתגם עתיק "ההוצאה היקרה ביותר היא איבוד זמן". משאב הזמן חייב להיות מנוהל בדיוק כמו כל משאב אחר. עם זאת, בבואנו לנהל משאב זה, יש להתייחס להטרוגניות הקיימת בין אנשים בהסתכלות על ממד הזמן. כך למשל יש המבטלים את העבר (מה שהיה היה) ומרוכזים בהווה ובמשימות טווח קצר, אנשים אלה לרוב ביצועיסטים, עמוסים במטלות, עובדים קשה והרבה. לעומתם יש אנשים הממוקדים בטווח הארוך – בעתיד אלה אנשי החזון, החדשנות והיזמות המעלים רעיונות יצירתיים, אפשרויות ופרויקטים חדשים ליצירת מציאות אחרת – טובה יותר מתוך ניסיונם בעבר ובהווה.
איזה אנשים נכון שנקיף את עצמנו בארגון? ביצועיסטים או אנשי חזון?
פרשת השבוע, פרשת בהעלותך מתייחסת לסוגיה בפסוק:
"וַיֹּאמֶר, אַל-נָא תַּעֲזֹב אֹתָנוּ: כִּי עַל-כֵּן יָדַעְתָּ, חֲנֹתֵנוּ בַּמִּדְבָּר, וְהָיִיתָ לָּנוּ לְעֵינָיִם" (במדבר י', לא)
יתרו מבקש לחזור לארצו ולמולדתו, משה מבקש ממנו להישאר עם בני ישראל ומנסה לשכנעו ע"י ההבטחה כי יטיבו עמו כאשר יגיעו אל הנחלה וכן ע"י האמירה "וְהָיִיתָ לָּנוּ לְעֵינָיִם ".
עולה השאלה המסקרנת מה יש באמירה "וְהָיִיתָ לָּנוּ לְעֵינָיִם" כדי לשכנע את יתרו להישאר?
רש"י מביא שלושה פרושים לאמירה זו מתוך פרספקטיבה על שלוש תצורות הזמן:
- לשון עבר – שאתה, יתרו, היית עד בעיניך למסעותינו וחנותנו במדבר ולכן אתה מכיר אותנו – ואם אנו מבטיחים שנטיב עמך בוודאי שנקיים. על סמך ניסיון העבר תוכל להסיק לגבי העתיד.
- לשון עתיד – שתאיר עינינו בכל דבר שלא רגילים בו בני ישראל. שכן, עם ישראל עם של עבדים הנמצא בשלבי התהוות ועיצוב דמותו כעם. יתרו בעל ניסיון כיועץ לפרעה יוכל להאיר את עיניהם בענייני המדינה וההתארגנות שאינם בקיאים בהם.
- לשון הווה – אתה חביב עלינו כעינינו. שלא תחשוב שבהיותך גר תחשב כזר, אלא תהיה חביב ומקובל עלינו – אתה תתנחל עמנו בארץ המובטחת כאחד מאתנו.
ואלה שלושת נקודות המבט של האדם. יש המתבססים על המסורת, ההיסטוריה ונוטים לשמרנות. לעומתם יש כאלה שפניהם אל העתיד ורואים את הפוטנציאל הטמון בכל דבר ויש כאלה המתמקדים במצב הנוכחי בכאן ועכשיו. כמובן שאין מדובר במצב של שחור ולבן אלא בהטרוגניות אנושית מגוונת הממוקמת על סקאלה. יתרה מכך, אצל כל אחד מאתנו קיים השילוב של עבר-הווה-עתיד, כך למשל ישנם מצבים שאדם מסוים ינהג באופן מסורתי ויסתמך על העבר ומצבים אחרים שאותו אדם יצפה אל העתיד. עם זאת, נציין כי בכל אחד קיים סגנון דומיננטי המאפיין את אופן הסתכלותו והתנהגותו.
על כן התשובה לשאלתנו, איזה אנשים נכון שנקיף את עצמנו בארגון? התשובה היא כי סגנון חשיבה אחד אינו מספיק לניהול חברה מצליחה. ארגון, על מנת להצליח צריך להקים צוותים הטרוגניים עם תכונות משלימות המשלבות גם עובדים הממוקדים במשימות בטווח הקצר וגם עובדים העסוקים בחשיבה לטווח הארוך יותר. גם ביצועיסטים וגם אנשי חזון. שכן, הסוד טמון בעושר הגיוון.
הצטרפו לעשרות המנהלים ובעלי העסקים שנהנים מהניוזלטר השבועי של נוגט אסטרטגיות.
הירשמו לקבלת טיפים, מאמרים מקצועיים ועדכונים מהבלוג "תורת הארגונים".